1
כל, ועי"ז נעשו הפקר עד אשר כל מצאיהם אכלום להנאתן, וצריהם שהם השחיתו אותם מפני שנאה שלא להנאתם כלל, אמרו לא נאשם בעבור זאת, כי ראוים לכליה תחת אשר חטאו לה', שבזה חטאו בשתים, א. שהוא היה נוה צדק, הנוה מיוחד אל הצאן ובנוה ה' שם שכן הצדק, ב. ושם שכן ה' שהוא מקוה אבותיהם, ר"ל שעזבו הצדק בין אדם לחבירו, ואת ה' אלהי אבותיהם בענינים שבין אדם למקום: