1
הנה כאריה, נבא כי לעתיד יעלה כאריה מגאון הירדן אל נוה איתן, מצייר במליצה את עיר מלכות אדום כנוה צאן ויבא על נוה הצאן אריה טורף מגאון הירדן, ששם האריות האבירים מאד, והנמשל שיבא עליה מלך חזק לכבשה, כי ארגיעה אריצנו מעליה, והודיע עוד שה' הריץ את האריה על רגע להסתלק מן הנוה, והיינו שאחר שיעלה עליה ישוב למקומו על זמן מועט, אבל אח"כ ומי בחור אליה אפקד ישוב ה' ויפקוד על הנוה הזאת כל בחור, ר"ל כל הגבורים הנבחרים, שכולם יתקבצו עליה למלחמה, כמ"ש וציר בגוים שולח וכו' כי מי כמוני, ר"ל אחר שאנכי פוקד עליהם בחורי גוים למלחמה א"א שאיש יצילנה מידי, שא"א שימצא איש יריב ריבם ויצילם כי מי כמוני לעמוד נגדי, וא"א שיתבעו אותי במשפט לפני שופטי ארץ כי מי יועידני ויזמין אותי לדין, וא"א שהרועה של הצאן בעצמו יציל את צאנו כי מי זה רעה אשר יעמד לפני: