רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּמְעָרָה – הַולֵּךְ אַחַר פִּתְחָהּ, בְּאִילָן – הַולֵּךְ אַחַר נוֹפוֹ.
אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה גַּבֵּי מַעֲשֵׂר לְחוּמְרָא, עִיקָּרוֹ בַּחוּץ וְנוֹפוֹ בִּפְנִים, כִּי הֵיכִי דִּבְנוֹפוֹ לָא מָצֵי פָּרֵיק – בְּעִיקָּרוֹ נָמֵי לָא מָצֵי פָּרֵיק. עִיקָּרוֹ מִבִּפְנִים וְנוֹפוֹ מִבַּחוּץ, כִּי הֵיכִי דִּבְנוֹפוֹ לָא מָצֵי אָכֵיל בְּלֹא פְּדִיָּיה – בְּעִיקָּרוֹ נָמֵי לָא מָצֵי אָכֵיל בְּלֹא פְּדִיָּיה.
אֶלָּא גַּבֵּי עָרֵי מִקְלָט, בִּשְׁלָמָא עִיקָּרוֹ בַּחוּץ וְנוֹפוֹ בִּפְנִים, כִּי הֵיכִי דִּבְנוֹפוֹ לָא מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ, בְּעִיקָּרוֹ נָמֵי לָא מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ. אֶלָּא עִיקָּרוֹ בִּפְנִים וְנוֹפוֹ בַּחוּץ, כִּי הֵיכִי דִּבְנוֹפוֹ מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ, בְּעִיקָּרוֹ נָמֵי מָצֵי קָטֵיל לֵיהּ?! הָא גַּוַּאי קָאֵי!
אָמַר רָבָא: בְּעִיקָּרוֹ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מָצֵי קָטֵיל. קָאֵי בְּנוֹפוֹ, וְיָכוֹל לְהוֹרְגוֹ בְּחִצִּים וּבִצְרוֹרוֹת – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמָצֵי קָטֵיל לֵיהּ.
כִּי פְּלִיגִי – בְּמֶהֱוֵי עִיקָּרוֹ דַּרְגָּא לְנוֹפוֹ. מָר סָבַר: הָוֵי עִיקָּרוֹ דַּרְגָּא לְנוֹפוֹ. וּמָר סָבַר: לָא הָוֵי עִיקָּרוֹ דַּרְגָּא לְנוֹפוֹ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי ״אַחַר הַנּוֹף״ – אַף אַחַר הַנּוֹף.
מַתְנִי׳ הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר – גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה, וּבֶן לֵוִי – גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם וְגוֹ׳״, ״וְשַׂמְתִּי לְךָ״ – בְּחַיֶּיךָ. ״מָקוֹם מִמְּקוֹמְךָ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַגְלִין בַּמִּדְבָּר. לְהֵיכָן מַגְלִין – לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁהָרַג – גּוֹלֶה מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ, וְאִם גָּלָה לְפִלְכּוֹ – פִּלְכּוֹ קוֹלְטוֹ. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: מַאי קְרָא? ״כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב״ – עִיר שֶׁקְּלָטַתּוּ כְּבָר.
מַתְנִי׳ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לָעִיר מִקְלָטוֹ וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם ״רוֹצֵחַ אֲנִי״, אָמְרוּ לוֹ: ״אַף עַל פִּי כֵן״ – יְקַבֵּל מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ״.