תד"ה כוליא בחלבה הוי כו'. לפי שהקרום עצמו מובלע מן החלב כדאמר לעיל תלתא קרומי הוו וכו' וא"ת ליתסר הכוליא משום דמפעפע לובן כוליא דרבי יוחנן גופיה אסר לעיל לובן כוליא כדאמרינן דממרט לה וי"ל וכו' כצ"ל:
ד"ה אמר רבא אמרו רבנן בטעמא וכו' אמרו רבנן בששים וכו' והא דלא חשיב חמץ בפסח בהדי טבל ויין נסך וכו'. שם בע"ז דף ע"ג מייתי שם תניא כוותיה דר' יוחנן כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנ"ט חוץ מטבל ויין נסך במינם במשהו שלא במינם בנ"ט:
בא"ד אע"ג דר' יהודה מיירי התם מכלל דרישא רבנן וכו'. ר"ל וכ"ת דלעולם אין הלכה כרבנן דאמרי מין במינו בטל והא דקאמר התם גמרא חטין בחטין נמי נהי דלר"י לא בטל לרבנן מיבטל בטיל ובשביל כך אוחיכו עליה היינו משום דרישא דמתני' דהתם הוי רבנן ולא משום דקי"ל הכי מ"מ כיון דרבנן התם לא איירו במין במינו אלא במים ותבלין ומלח בעיסה לא הוה אצטריך לומר חטין בחטין וכו' אלא ה"ל למימר דמתניתין איירי במין בשאינו מינו אלא ודאי לא קאמר הכי אלא משום דהכי הלכתא:
בא"ד דהא אמתניתין דיין ביין ומים במים קאי וכו' כצ"ל:
בא"ד ובתשובות הגאונים כתב יד רבי יוסף ט"ע מצא ר"ת יין נסך וכו' כצ"ל: