ברש"י ד"ה מפני שחשודה מחלפת וכו' דאי מחלפא ליה שלא יהא חבר זה נותן לפניה מכשול. כתב רש"י זה משום דאל"כ יעשר מה שהוא נוטל ממנה לחוד וק"ל:
בתוס' ד"ה התם נמי מוריא ואמרה וכו' רבי יוסי אומר אין אנו אחראין. פירוש ר' יוסי פליג ואומר שאינו צריך לעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה ולא מה שהוא נותן לה מאי אמרת שמא תחליף ונמצא הוא נותן לפניה מכשול אין אנו אחראין ומחוייבים לתקן צורך הרמאין שמחליפין לגזול ואם כדברי רש"י שפי' מוריא ואמרה וכו' דלטובה מתכוונת אין שייך לומר עליה אין אנו אחראין לרמאין דהא לא לרמות היא עושה אלא לטובה וק"ל:
ד"ה אשת חבר טוחנת וכו' ובסוף הניזקין וכו' אבל בסתם עם הארץ לא וכו'. וליכא למימר דהכא איירי בעם הארץ דר' מאיר דא"כ שרי לסייעה בכל ענין והכא אסרינן בזמן שהיא טהורה:
בא"ד ומפרש ד"ה וכן ר"ת שבתבואה של חבר איירי וכו' כצ"ל:
ד"ה והתיר רבי את בית שאן וכו' ריש לקיש איקלע לבצרה זיל הדר וכו' דבצרה לאו היינו בצר דבצרה בח"ל היא כצ"ל:
בא"ד וצ"ל ולאו מפירות המותרים בקסרין וכו'. ופריך והלא אתרוג מפירות המותרים שאין מביאין אותן מא"י וכו' ומודו רבנן דמותר לשלוח וכו'. התוס' לא צריכין לכל זה האריכות אלא היה להם לתרץ בקוצר דהא דקאמר שם ולאו מפירות המותרים בקסרין הם דר' התיר קסרין וכו' לא לענין שפטורים ממעשר לגמרי קאמר אלא שמותר לשלחם לחבירו בטבלן כשמודיעו אלא שאגב זה מתרצין ג"כ הלשון דקאמר ולא מפירות המותרים בקסרין הם דמשמע שיש שם פירות המותרים ופירות האסורים ועיין בתוס' במסכת ע"ז דף ס"ט ובפי' רבינו שמשון במסכת דמאי פ' ראשון ועכ"פ צ"ל דלרבנן אפי' דמאי מפירות א"י אסור לשלוח דאל"כ מה קאמר ולאו מפירות המותרים וכו' אפי' אם יהיו מפירות א"י שיש בהן דמאי מותר לשלחן אלא ודאי לרבנן אפי' דמאי אסור לשלוח אפי' ע"י הודעה: