בתוס' ד"ה וכמה פגימות המזבח וכו' היכי נעביד נתברינהו. פירוש כדי לבטל איסור ע"ז וע"ש במס' ע"ז דף נ"ב משמע הכא דאשבירת האבנים אין קפידא דאפילו אם נשברה איזה אבן כשרה למזבח רק שיהא חלקה שלא יהא בה פגימה אבן שלימה קרינן בה וזהו מן התימה:
בא"ד ומיהו קשה דגבי בית המקדש כתיב אבן שלימה מסע נבנה וקאמר ר"י בפרק עגלה ערופה וכו' כצ"ל ור"ל א"כ ש"מ דע"י שמיר נמי נעשה חלק שאין בו פגימה ועיין בסוכה פרק לולב וערבה (סוכה דף מ"ט:)
ד"ה הא בתלוש הא במחובר גבי שן ה"מ לשנויי הכי וכו'. ול"נ דמוכרח היה הגמרא לאוקמא והשניים בתלוש ומטעם פגומה ולא מצי לשנויי גבי שן דמתני' איירי במחובר דא"כ טעמא דמתני' דקתני מפני שהן חונקין לא קאי אסיפא כלל לא אשן ולא אצפורן אלא אמגל ואמגירה וא"כ הוה ליה למיתני זה לעיל ארישא כיון דפלגא דהאי בבא הוי מטעם פגימה ופלגא מטעם מחובר אבל השתא דמוקי מתניתין דהשניים בתלוש ומטעם פגומה א"כ כולן הוי מטעם פגימה לכך א"ש דקתני לבסוף מפני שהן חונקין אע"ג דצפורן לא הוי אלא מטעם מחובר בשביל חד לא חש נ"ל וק"ל:
ד"ה אבל בשאר טבעות לא וכו' ומסיפא דקתני וכו' ומדקדק בקונטרס וכו' ומתוך כך סתר דברי המפרש וכו'. ר"ל והא לדידיה נמי קשיא דהא לרש"י בשאר טבעות נמי שייך הגרמא דאם היה נכנס בתוך שאר הטבעות לכך קאמר ומיהו לפירוש הקונטרס אין קשה משום וכו':
בא"ד ונראה לפרש דה"ק וכו'. רבים מתמיהים על דברי התוספות אלו ומסתפקים בהבנתם דאם ר"ל כפי לישנא דכתב רש"י הא ככר נסתר הוא מהתוספות ושאר סתירה שהקשה רש"י ול"נ דהתוס' לא ס"ל כסברת רש"י ולא כסברת היש מפרשים שכתב רש"י אלא ס"ל דמטבעת הגדולה ולמטה עד כנפי הריאה לא שייך הגרמה כלל ומותר לשחוט בשאר טבעות בין בתוך הטבעות בין בבין הטבעות כמשמעות פשוטה דהתוספתא שהביא רש"י אלא שאם שחט בתוך שאר הטבעות והגרים הסכין לצר הראש עד למעלה מטבעת הגדולה אז פשיטא דהויא הגרמה לדבנן ולרבי יוסי והכא מפרשי התוס' דברי רב ושמואל ואף ר"י לא קאמר דמהני שיור מלא החוט על פני רובא אלא כששוחט בתוך טבעת הגדולה ושחט רוב הטבעת שהוא רוב חלל הקנה ואח"כ הגרים הסכין ושחט המיעוט למעלה מהטבעת הגדולה אבל אם שחט בתוך שאר הטבעות וחתך רוב הטבעת ואח"כ הגרים הסכין למעלה לצד הראש עד למעלה מטבעת הגדולה לא מהני מה ששחט רוב הטבעת קודם שהגרים משום שאין באותו רוב טבעת רוב חלל הקנה ולכך גם ר"י מודה בזה ופריך בגמרא ובשאר טבעות לא והתניא רבי יוסי ב"ר יהודה אומר וס"ל לגמרא ע"כ ברייתא זו בדין הגרמה איירי דאל"כ מאי קמ"ל וה"פ השוחט בשאר טבעות רוב הטבעת ואח"כ הגרים לצד הראש עד למעלה מטבעת הגדולה אע"פ שאין מקיפות כל הקנה וכו' שחיטתו כשרה ומשני רבי יוסי בר יהודה תרתי קאמר וכו' והשתא לפי זה עולה הכל כהוגן אלא שעדיין יקשה עלינו מה שהקשה רש"י דכיון דאיירי שלא שחט כ"א רוב של שאר הטבעות שאין באותו רוב רוב חלל הקנה היאך מצי לאכשורי הא ודאי לא שחט רוב הקנה ואפילו לא הגרים אח"כ כלל אינו כשר וצ"ל דברייתא ס"ל דכששחט רוב עוביו של הקנה אע"פ שאינו רוב חללו השחיטה כשרה וכששחט רוב שאר הטבעות הוי רוב עובי הקנה שהטבעות הם עבים למעלה ודקים למטה לצד הושט ולכך בלא הגרמה הוא כשר לכ"ע ולרבי יוסי נמי כשר אפילו אם הגרים אח"כ אחר ששחט רוב שאר הטבעות דהא באותו רוב הטבעת הוי שיעור הכשר שחיטה ולכך ס"ל דכשר כמו בשחט בתוך טבעת הנרולה ושייר חוט על פני רובא והגרים דכשר לרבי יוסי והיינו מה שמסיים בברייתא הואיל ומקיפות את רוב הקנה ר"ל דכיון דמקיפות רוב הקנה הוי ברובן רוב עוביה של הקנה והשתא דייק נמי גמרא שפיר דברייתא איירי בהגרמה דאין לומר דאיירי בלא הגרמה ואתא לאשמועינן דכששוחט רוב שאר הטבעות שחיטתו כשרה מה אתא רבי יוסי בר יהודה לאשמועינן זה הא זה אינו תלוי בפלוגתייהו כלל דרבנן נמי מצי ס"ל דכשרה ברוב עוביו של קנה וק"ל כן פרשתי סוגיא זו לפי סברת התוס' לתלמידיי בני ישיבתי יצ"ו ואח"כ בקשתי ומצאתי תחלת סוגיית פירוש זה בדברי בעל המאור וגמרו במלחמות ה' להרמב"ן ע"ש ותהלה לאל ית' שכוונתי לדעת הגדולים: