1
היו לפניו צרור וחרס וכו'. מחלוקת שם (דף פ"ב) פסק כהלכות ופי' רש"י ז"ל מקנח בצרור בשבת ואע"ג דלאו בר טלטול הוא ואינו מקנח בחרס משום סכנה. באוגני כלים שהן חלקים ואינן מקרעין הבשר עכ"ל:
2
היו לפניו צרור וכו'. ג"ז שם מחלוקת ופסק כמ"ד מקנח בעשבים ואין מקנח בצרור והקשו שם מדתניא המקנח בדבר שהאור שולטת בו שניו נושרות ותירצו לא קשיא הא בלחין הא ביבשין. ופירש"י ז"ל לחין אין אור שולט בהן וכ"נ מדברי רבינו אבל בהלכות מצאתי בהפך ודוקא עלין יבשין אבל לחין משירין השנים וכ"כ בספר העתים: