יין כדי רובע רביעית. ריש פ' המוציא יין כדי מזיגת הכוס ופירשו בגמרא (שם ע"ז) רובע רביעית פירוש רביעית לוג שהוא ביצה ומחצה. עוד שם תנא יין יבש בכזית דברי ר' נתן ע"כ:
חלב בהמה טהורה וכו'. (שם ע"ו:) במשנה חלב כדי גמיעה. וכתב הרמב"ן ז"ל אין שיעורו ידוע לנו אבל פירושו כדי גמיעה של אדם בינוני והוא פחות אפי' מכדי לוגמיו ואצ"ל מרביעית:
וחלב בהמה טמאה וכו'. . חלב אשה וכו'. ברייתא (שם ע"ז:) כלשון רבינו. ופירש"י ז"ל במשיפה של קילור שרגילין לשופו בחלב אשה עכ"ל:
שמן כדי לסוך אצבע וכו'. משנה ומסקנא בגמרא (שם ע"ח) שמן לסוך בו אבר קטן של קטן בן יומו:
טל כדי לשוף וכו'. כל הבבא הזאת היא בירושלמי וסמך עליו רבינו ואע"פ שאין נוסחאות הגמרא הבבלית כן וכבר השיגו עליו למה לא כתב כדי לשוף את הקילור שכך הוא בגמרא שלנו. ונ"ל שהוא פוסק כאביי דאמר בגמרא שלנו שלא שיערו במים כדי לשוף את הקילור אלא במי גליל שהן ידועים שמועילין לעין אבל לא בשאר מים. ואע"ג דרבא פליג עליה הירושלמי מכריע, זהו דעתו ז"ל:
דבש וכו'. משנה וגמרא (שם ע"ז:) תנא דבש כדי ליתן על פי כתית ופירש רש"י ז"ל כתית מכת הסוסים והגמלים מחמת משאן והכי אמרינן בהמפקיד (ב"מ ל"ח) דבש והדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי. אבל רבותי פירשו כתית מכה שעל גבי היד וגב הרגל עכ"ל:
דם ושאר משקין וכו'. משנה (שבת ע"ו:) ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית ובגמ' (ע"ח) דם וכל מיני משקין ברביעית. ופירש"י ז"ל שופכין מים סרוחים. ואמרו בגמרא חזו לגבל בהן את הטיט: