גג הסמוך לרה"ר וכו'. מימרא בכיצד משתתפין (עירובין פ"ד). וכתב הרשב"א ז"ל גג הסמוך לר"ה בתוך י' ולמעלה מי' לחצר ורבים משתמשין בו ומורגלין להניח שם כלים קטנים כובעין וסודרין וכיוצא בזה הרי זה כרה"ר ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצרו. עשה לו סולם קבוע הרי זה מיוחד לו וסלק את הרבים ממנו ומותר להכניס ולהוציא לחצר ולבית ומהם לו אי זהו סולם קבוע כל שקבעו שם בין לחול בין לשבת קבעו לשבת ולא לחול אין זה קבוע ומה בין זה לעמוד ברה"ר שאינו גבוה י' וגג זה גבוה מצד החצר י' למה הדבר דומה לבור ברה"ר עמוק ז' וחוליא ג' משלימתו לי' שהחוליא נדונת רה"י אע"פ שאינה גבוהה מרה"ר יותר מג' עכ"ל. ורבינו כתב איסור טלטול הוא בד"א:
עמוד בר"ה וכו'. פ' חלון בעירובין (דף ע"ח) אמר רב הונא עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו אמר רב אדא בר אהבה ובגבוה ג' אביי ורבא דאמרי תרווייהו אע"פ שאין גבוה ג' מ"ט לא משתמש ליה רב אשי אמר אפי' שגבוה ג' מ"ט אפשר דתלי ביה מידי אמר ליה רב אחא לרב אשי מלאו כולו ביתדות מהו א"ל לא שמיע לך הא דאר"י בור וחוליתה מצטרפין לעשרה אמאי והא לא משתמש ליה אלא מאי אית לך למימר דמנח ביה מידי ומשתמש ה"נ דמנח ביה מידי ומשתמש ע"כ. ואין דברי רבינו עולין לפי גירסא זו ונראה שהוא גורס במימרא דרב אשי אפי' אין גבוה ג' וזה פירוש השמועה נעץ בו בגבהו ובגבוה ג' כשגבוה היתד מן הקרקע ג' הוא שממעט לפי שהוא רשות בפ"ע שהוא מקום פטור אבל פחות מג' כיון שהוא ברה"ר אינו ממעט אע"פ שאין גבוה ג' ממעט לפי שאין נוח לו להשתמש בעמוד ואין חושבין לו אלא מן היתד ולמעלה. ורב אשי נתן טעם אחר שדין הוא שימעט היתד שהרי בני רה"ר משתמשין בו ותולין בו והרי הוא כאילו קרקע רה"ר מגעת עד שם. מילאו כולו ביתדות מהו לדידך דאמרת דטעמא משום תשמיש בני רה"ר היכא שמילא כולו יתדות אין נוח לתלות בו דבר א"נ שלא מעטו אלא עד שלש בדוקא ואמר לו שממעט לפי שמניח דף ביתדות ומשתמש בו. זהו פירושה לדעת רבינו בדוחק ולפי גירסת הספרים רב אשי חולק על כולם והלכה כמותו ופירושה בשנעץ ברוחב היתד על גבו וזהו פסק הדין אם נעץ ברחב גבו יתדות בין יתד אחד בין הרבה בין גבוהין שלש בין אינן גבוהין אין ממעטין את רחבו שעדיין ראוי להשתמש בו אם יתד יחידי הוא לתלות בו אי זה דבר אם יתדות הרבה להניח דף עליהם ולהשתמש על גביו עכ"ל רשב"א ז"ל. וזה דעת הראשונים והאחרונים ז"ל: