אי זהו רה"ר המדברות והיערים והשווקים וכו'. מ"ש רבינו המדברות והיערים בכלל רה"ר הוא דבר מתמיה אצלי שהרי פ"ק [ו'.] שנינו אי זהו רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין זו היא רה"ר גמורה והקשו וליחשב נמי מדבר דהא תניא אי זהו רה"ר סרטיא וכו' והמדבר ותירץ אביי לא קשיא כאן בזמן שהיו ישראל שרויים במדבר כאן בזמן הזה. ופירש"י ז"ל בזמן ההוא חשובה רה"ר בזמן הזה אינו מקום הלוך לרבים עכ"ל. ופירוש ברייתא דקתני בה המדבר הא קמ"ל דאי איכא רבים מצויין עכשיו במדבר תדיר ג"כ הוא בכלל רה"ר וא"כ רבינו ז"ל לא היה לו להזכיר מדברות ויערים בסתם ואין כן דעת רש"י ז"ל שפירש [ג:] כרמלית לשון יער וכרמל שאינו לא הלוך תדיר לרבים ולא תשמיש ליחיד עכ"ל. והרשב"א ז"ל כתב בכלל כרמלית מדברות והיערות ודברי רבינו צ"ע. ומ"ש רבינו ובלבד שיהא רחב הדרך ט"ז אמה מבואר בהזורק (שם דף צ"ט) דקי"ל ר"ה ט"ז אמה דגמרינן לה ממשכן והרשב"א ז"ל כתב מבואות הרחבים ט"ז אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין ואין בו ט"ז אמה הרי זה רה"ר שא"א לרה"ר להתלקט במלקט. לפיכך מבואות המפולשין לרה"ר וארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבן ט"ז אמה הרי הן רה"ר גמורים היה ארכן מפולש לרחב רה"ר אין זה רה"ר עכ"ל. וסברא זו שכשארכה לאורך רה"ר הרי הן כמוהו אע"פ שאין רחבן ט"ז אמה היא סברת התוס' ואינה מוכרחת בגמ'. ודע שיש מן הגאונים והאחרונים סוברין שאין רה"ר אלא במקום שבוקעין בו ששים רבוא כדגלי המדבר. ואין לזה רמז בגמ' ואינו עיקר וכ"כ הרמב"ן והרשב"א ז"ל.
ומ"ש רבינו ולא יהיה עליו תקרה. מימרא בהזורק (שם דף צ"ח):
ואי זו היא רה"י וכו'. כל אלו החילוקים שכתב רבינו בביאור רה"י גמורה הם במקומות חלוקים בגמ' מהם בברייתא הנזכרת בפ"ק (שם דף ו') ובעירובין יארך לכתבם בפרט וכולם מוסכמים לענין טלטול שאינו נקרא רה"י להיות מותר גמור לטלטל בו אלא אלו שהזכיר וכיוצא בהן. ובענין חיוב ההוצאה מרה"ר להם יש מי שכתב שמבואות שיש להם שלש כתלים אפילו בלא לחי הזורק לתוכן מרה"ר חייב ואין כן דעת רבינו ויתבאר לפנינו: