ויכולו השמים וכו'. משל לאמבטי מלאה מים והיה בה ב' איסקרסי' נאים פי' צורות וכו' כשעירו המים מתוכה נראה הצורות וכו'. והנה אי' בזוהר למה נברא החושך שודאי לא היה קדמון ולמה נבראו תחלה ואח"כ הוצרך לברוא האור ותירץ שזה שאמר הכתוב ויתרון האור מן החשך דכתיב להבין משל ומליצה וענין המשל הוא דבר שאינו מושג למקבל צריך להבינו דרך משל והיינו שהוא מרכיב אותו דבר חכמה שרוצה להבינו באותיות המשל ההוא והנה דברי תורה אינם כשאר משלים ח"ו כי תורת ה' תמימה צריך להבין גם המשל והמליצה והיינו שבהירות התורה בעצמו לא היו יכולים לסובלה ע"כ נתלבשה באותיות התורה שהם עתה אבל באמת גם האותיות שהם עתה והגשמיות היא תורה הקדושה רק שבו מצומצמת גם בהירות העליון מה שלא היו יכולים להשיגו בלתי לבוש למשל השמש יש בו בהירות הרבה שלא היה העולם יכולים לסובלה וע"כ הוא בנרתק ולבוש ולבוש הנ"ל מצמצם אור השמש ומקבל מן אור השמש ומבהיק את האור לעולם וממנה מקבלת הירח כנודע והנה הלבוש הנ"ל להיותו דבוק תמיד אל האור ע"כ הוא בטל לגביה ואינו ניכר בפ"ע וזהו כי שמש ומגן ה' אלהים דאי' בזוהר ה' אלהים שמא שלים והיינו כי השמש ומגן תרין רעין דלא מתפרשין והם תמיד שלים כנ"ל.
והנה הצירוף שלום מתתא לעילא הוא משול והיא הלבוש של התורה היא ג"כ כמו השמש והמגן הנ"ל וע"כ כתיב בה להבין משל ומליצה שגם המשל תורה הקדושה כנ"ל.
והנה בבלעם כתיב וישא משלו ויאמר כי כבר נודע שבלעם היה נגד משה בקדושה והנה הדבורים והאותיות של תורה שיצאו מפי בלעם היה אצלו בנפילה כנודע ואח"כ כשיצאו ממנו נתדבקו בשרשם תכף ונתעלו מתתא לעילא ע"כ כתיב אצלו וישא משלו שצירוף משל הוא מתתא לעילא כנ"ל ודו"ק הטיב: