דרך כוכב מיעקב כו'. אי' אין מזל לישראל ואי' הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל אך הענין שמדריגות אי"ן שהוא החכמה היא מזל לישראל לשון יזל והוא טעמים שהם כתרי אתוון והוא יוד וכשהוא על אתוון נק' רביע בטעמים וזהו ומספר את רובע ישראל מספר הוא לשון בהירות לשון סיפור את הוא אותיות מא' ועד ת' וזהו ומספר את רובע ישראל ומספר את שהוא אותיות ומי הוא המספרם ומאירם רובע שהוא טעמים רביע והכל נעשה ע"י ישראל שהם הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל קצה שהוא מקוצו של יוד העליון עד קוצו התחתון שבו ביוד מרמז כל העולמות כנודע [עוד שמעתי שנקודה הנ"ל היא הממוצע בין כל הדברים בטעמים היא רביע ובנקודות ג"כ על אתוון הוא חולם והוא מדריגת ישראל ג"כ והוי"ה נקודה חולם ובאותוון עצמן הוא יוד וכשהוא בין אתוון הוא מלאפום ותחת אתוון הוא חירק] וכשהוא נקודה בהיכל' הוא מלאפום דהיינו י' בתוך ואו והבן וזהו דרך כוכב מיעקב כוכב לשון מזל פי' כשהוא דורך למשוך הכל הוא מיעקב שפירש מחמת ישראל ובשבילם וזה שזכר יעקב לא ישראל הוא בשביל שיש ביוד ג' קוצין שהם רת"ס העליון נק' ישראל לי' ראש' האמצעי נק' ישורון לשון שורה שהוא לשון המשכה והתחתון נק' יעקב עקב י' והנה בל דבר שנמשך צ"ל בסוד מטי ול"מ שאם יהי' מטי לא יוכל המקבל לקבל ולכן צ"ל ל"מ בסוד כנשר כו' נוגע ואינו נוגע וצ"ל הסתלקות במדריגה עליונה ולהמשיך רק מעט מזעיר כפי כח המקבל ע"כ כאן אצל דרך שהוא לשון המשכה זכר יעקב לשון עקב רק בפי כח המקבלים ודו"ק.
וקם שבט. לשון מושל הוא הצדיק מושל ביראת אלהי' זה ג"כ יהי' מישראל פי' מחמתם ומחץ וכו' הנה הפיאה הוא התקשרות שהם המחברים ב' הדברים דהיינו שערין קשישין עם שערין רכיכין וע"י נמשך מזה לזה בהדרגה שנודע שאלולי ההדרגה בכל המדריגות אז לא יכול המקבל לקבל וזהו מ"ש כאן לע"ל כשיזדככו העולמות ויוכלו לקבל רוב שפע ואז לא יהי' נצרך להדרגה ואז ומחץ לשון יחץ לשון חלוקה ובקיעה פאתי מואב דהיינו שיבקע הדרגת ההמשכה היוצאת מאב ומצומצמות השפע שלא ישפע בלתי הדרגה בכדי שיוכל לקבלו אבל כשיזדכך המקבל אז א"צ להדרגה אז יבקע ויחלוק ההדרגה ויומשך בלתי הדרגה ודו"ק.
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה גם מעשה דר' יוסי היה מתפלל בחורבה ואמר לו אליהו היה לך להתפלל תפילה קצרה כי הנה כשהרב רוצה להבין לתלמידו שכלו הרחב ואין התלמיד יכול לקבלו אזי הרב מצמצם שכלו בדיבורים ואותיות עד"מ כשאדם רוצה להריק מכלי אל כלי ומתיירא שמא ישפוך לחוץ אזי נותן כלי הנק' משפך ובזה המשקה ההיא נתצמצמה וע"י מקבלת הכלי ההוא ולא ישפוך דבר חוצה כן הדבר הזה ששכל הרב מצומצם בדיבורים ואותיות אלו שאומר לתלמיד ועי"ז יוכל התלמיד לקבל שכל הרב הרחב. והנה עולם הזה נק' עולם העקודים שהשכל עקוד ומצומצם בו והנה השערות נק' כמו כן מותרי מוחין ע"ד הנ"ל כמ"ש במ"א וזהו נודע בשערים בעלה וזרח משעיר למו שהוא לשון שערות ואי' בזוהר אית שערין רכיכין ואית שערין קשישין דהיינו שערות הרא'ש והזקן והממוצע שביניהם והמחברן הם שערות הפיאה שנמשכין מכנגד הראש עד הזקן והנה י"ג מדות מדות שהתורה נדרשת בהן ג"כ עד"ז שמשה עצמו לא היה צריך להם אך התורה שבע"פ שהיא הנוק' שבה הדרשה אינה יכולה לקבל בהירות התורה שבכתב כ"כ ע"י י"ג מדות והיינו ק"ו וג"ש.
[ועוד שמעתי דהיינו שאומר לתלמידו שכלו הרחב באותיות נמוכים ומשפיל שכלו באותיות ההם וכל מה שמרחיב אותיות ההם משפיל שכלו יותר נמוך שיוכל התלמיד יותר לתפוס שכל הרב באותיות ההם ואח"כ כשנתפס שכל הרב מתגדל הבן או התלמיד בשכל ההוא ויוכל אח"כ להבין שכל הרב בלי אמצעים כ"כ ודו"ק היטיב. והנה בודאי לא יתן הרב להבין שכלו הרחב כ"א למי שמוכן לזה דהיינו לתלמידו וכדומה והוא נוק' לזה ומצורע נק' סגירא נהורא עלאה דהיינו שהחכמה פי' שכל העליון מוסגר ממנו והוא צריך לו וע"כ מרים כשהיתה מצורעת כשלג והיתה צריכה להמשכת החכמה התחיל משה בתפילתו א"ל שהוא המדה ראשונה מי"ג מדות שב' הויות הראשונית אינן נכללים בין הי"ג מדות כנודע ובהירות הוי' גדול ואין עולם התחתון יכול לקבלו כ"א ע"י אמצעית וע"כ המדה ראשונה היא אל ופעם א' שמעתי שב' הויות הנ"ל הם הויה עליונה והב' הוא הויה שכח פועל בנפעל דהיינו מה שבעולמות התחתונים ודו"ק וע"כ המדה ראשונה שהיא אלף דהיינו פלא שעולם עליון מופלא מהתחתון ואח"כ נמשך ממנו לרצון עולם התחתון והמשכת וא"ו אל אות כ' נעשה למ"ד והוא תמונת ט' הפוכה לפי שיש י"ג מדות ויש ט' מדות כמ"ש פ' שלח והיינו שבעולמות עליונים יש הרבה בהירות ע"כ הם י"ג ובעולמות התחתונים מהם שאין בהם כ"כ בהירות הם רק ט' מדות כמשל הרב עם תלמיד אם אין בתלמיד כח לקבל שכל הרב הרחב אזי מצמצם הרב יותר את שכלו ובתלמיד כזה שכל הרב יותר מצומצם וד"ל והנה מרע"ה בתפילתו עשה המשכה במדת ק"ו (וכמ"ש רז"ל ואביה כו' ק"ו לשכינה כו') שהוא מדה ראשונה מי"ג מדות הנק' אל שעולם העליון נק' קל ועולם התחתון נק' חומר ע"ד חומר וצורה שהנוק' חומר והזכר צורה וכן כאן עולם התחתון המקבל נק' מעולם חומר ונחזור לענין עולם העקודים שהשכל עקוד בתוכו והוא ככלי אחד ובו עשר שכלים אך מה שהוא עשר שכלים הוא ע"ד צהבו פניו של רבי שע"י מדת אהבה דהיינו כשהאב רואה את בניו נתגלה בפני האב האהבה וד"ל עכ"ל הרב ואח"כ שמענו שהק"ו הוא שנוטלין מעולם העליון ונותנין לעולם התחתון ואעפ"כ נשאר בעולם עליון דבר ההוא ואין נגרע ממנו הוא מה שמבאר בע"ח שער אח"פ שכל דבר בקדושה אע"פ שהלך האור ממקום למקום לא נגרע האור ממקום הראשון ודו"ק: