היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו. רא"א יש להם על מה שיסמוכו שנ' כי יפליא ב"פ א' לאסור וא' להיתר דהנה קב"ה סתים וגליא ואורייתא וקב"ה כולא חד וגם הוא סתים וגליא הנסתרות כו' והנגלות לנו פי' בזוהר והנגלות פי' קול ודבור נגלות לכל וי"ל למה לא נאמר בהנסתרות י"ה כמו ו"ה בוהנגלות אך באמת מחשבה שהיא ה' עילאה מושגת היא לאדם עצמו ולאחרים אינה מושגת אבל קדמות השכל אינו מושג גם לאדם ע"כ לא כתוב גבי נסתרות רק ה' שהוא לה' אלהינו ובאמת נקודת פתח שתחת ה' של הנסתרות היא נקודת החכמה כי קמץ מורה לשון סתימה ע"ד וקמץ הכהן קמץ הוא מדריגה ידוע הכהן הוא הכהן הגדול מאחיו והוא חילוף הבכור שהיתה עבודה בבכורות ע"ד קדש לי כל בכור שמרמז לחכמה ראשית חכמה ראשית כל בכורי וחכמה אינה מגולה רק מהנקודה ולמטה מפתחא דכליל שית הוא פתח כי הוא ו' נדר הוא בלב כי בלא כוונה אין הנדר חל כי צריך האדם בשבועה ונדר הוא נ' דר כי נ' מתפשט בדיורין הם אותיות ובמקום אחר הצירוף הו' נרד כי שבולת הוא ב' שבולת הזקן זה קנה חכמה וע"כ החכם מתיר את הנדר משום דאישה יקימנו ואישה יפרנו וזהו היתר נדרים פורחין באויר דהיינו שאין להם התגלות בתורה ורא"א יש להם התגלות בתורה ואמר כי יפליא ב"פ ע"ד ואאלפך חכמה פלא הראשון הוא נקודת קמץ והוא לאסור פלא השני הוא נקודת פתח והיא היתר ומזה ראי' שהחכם מתיר הנדר: