והנה איל אחר איתא בזוהר היא האיל שנברא בין השמשות ובן שנה היה פירש בין השמשות דבר הממוצע בין יום ובין לילה דבכל דבר יש ד' יסודות אש ומים רוח עפר והם דברים נגדיים מים מכבה אש רק צריך להיות עוד דבר א' המחברם והוא מדת אי"ן כי כאש מגיע יסוד המים לבטל את יסוד האש הוא נתבטל ממציאות שהגיע למדת אי"ן ובאהבה ויראה ג"כ כך כי בדבר גשמיות שהאוהב דבר אז אינו ירא ממנו בשעת מעשה וכשהוא ירא ממנו אינו אוהב אותו אמנם בהש"י יש אהבה ויראה כאחת כי הוא המחברם וכח הפועל בנפעל והאין נקרא חכמה. ע"ד החכמה מאי"ן תמצא וחכמה ראשית ראישת חכמה יראת ה' וכשנקרא ראשית אזי יש לו מספר דאחר משמעותה אחדות. אבל ראשון הוא התחלת המספר מסתמא יש מדריגה שהיא למעלה מן החכמה ויום נקרא בהירות שאדם רואה את בהירותו ית' ולילה נקרא חשכות שאינו רואה ח"ו בהירתו, והמחברם הוא אי"ן. וזהו בין השמשות דבר המחבר בין יום ולילה וזהו היתה ענין העקדה שהעלה את יצחק לכלול אותו ממדת האהבה והאלהים נסה את אברהם הגבורה עלה מכח האהבה ובוודאי הוצרך להעלותה במדת אי"ן ובן שנה היה פי' שנה לשון שינוי ר"ל עי"ז יוכל להשתנות.