בן בג בג אומר הפוך בה פירש ע"ד לעלוקה ב' בנות שקורין הב הב פי' שרוצים לקבל שפע מהקדושה דהענין הוא כי אין דיבור בלא מחשבה. כי מקודם הוא חושב מה שידבר, והנה כשחושב קודם התפלה מה שידבר ולפני מי ידבר בוודאי יפול עליו יראה ובושה שיהיה ירא מהדבורים עצמם. כשנותן אל לבו שהעולם הדיבור הוא השכינה כבי' מדברת בו והיא כלולה מכל המדות אהבה ויראה והתפארת. וכן כולם כידוע ואיך לא יהיה יראה ובושה שמתעורר השכינה וכל המדות כביכול, וזהו עושי דברו שעושים מדבור מעשה ובמעשה צריך גם כן להיות כלול אצילה בריאה יצירה. אך כשמדבר בדעת ובדעת חדרים ימלאון כי הוא משרה בהאותיות אלקות י"ת וכשמביא בהם אלקות אזי יש בהם הכל. וכשבא לו איזה מחשבה זרה שהם ה' מוצאות שנפלו מהשבירה אזי יראה להעלותן בשרשן ע"י מחשבתו דחירו משא"כ אם אינו מעלה עתה מ"ז כנ"ל אז הם צועקים הב ר"ל שה' מוצאם הנ"ל רוצים לקבל שפע מהבינה כנ"ל שנקרא ב' וזהו הפוך בה. ר"ל שיתעלו על הבינה ויתתקנו מהשבירה ויש להשיב"ה תענוג גדול מזה יותר מהאותיות שהם תמיד בקדושה, וזהו סוד נשמת גרים שעלו ג"כ נצוצות מה שנפלו בקליפות. ולכך הרגיש התנא הזה שהיה גר בדבר זה.