בגמרא אמר דוד שמרה נפשי כי חסיד אני ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישינים עד ג' שעות ואני חצות לילה וכו' ועוד לא חסיד אני שכל מלכי וכו' ואני ידי מלוכלכת בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. ויובן ע"פ מה שאמרו בזוהר כל אשתדלותא דדוד מלכא לחברא אתתא בבעלה וכו' והיה ממתיק הדינים ע"י החסדים, זהו ידוע שהדינים נקראים ליל וכשהוא ממותק נק' לילה כמו נער נערה, וזהו שאומר חצות לילה אקום להודות לך פי' ע"י הודאות ושירים ותשבחות הייתי מושך החסדים וממתיק הדינים והייתי חוצה לילה לשנים ונסתלקו הדינים שהוא ליל ונשאר רק ה' ולא שנסתלקו הדינים לגמרי אלא שנשארו ממותקים והרי הם כמו שנתעלמו מחמת משיכות החסדים כי שרגא בטהרא מאי מהני, ובמה הייתי ממתקן? ע"י שבחות והודאות כנ"ל והייתי ממתקן בשורש הכ"ב אותיות שהם ה' מוצאות הפה הם ה' אלפי"ן הידועים שהם חסדים גמורים (והם א' דאדנ"י הממתיק דין דאדנ"י) וזהו אקום שהייתי מקיימם ע"י שורשם ה"ח הנ"ל וזהו בהבראם בה' בראם וזהו הכל לפי שחסיד אני כמ"ש בזוהר לא ע"ה חסיד שחסר לו היו"ד שהוא החכמה אבל בהיות שחסיד אני מדובק בחכמה הייתי יכול למתקם בשרשם שהם ה' אלפין כנ"ל שהם בחכמה כנודע ולא חסיד אני שידי מלוכלכת בשפיר ושליא פי' כי זה ידוע שיש חיצונית בכל התורה והמצות והוא שומר לפרי והוא נמשל לשפיר ושליא שאין הולד יכול להתהוות אם לא ע"י חיצוני' כמו שיש חיצונית אל מצות התשובה דהיינו שעושה תשובה מיראת עונש כשרז"ל ופרעה הקריב הקריב את ישראל לתשובה וכי פרעה נתכווין להקריבם לתשובה אלא היה רק כמו הקליפה שומר לפרי ואח"כ מצאו ישראל את הפרי עצמו ואכלו ועשו תשובה כהוגן ומתוך שלא לשמה וכו' וזהו ידי מלוכלכים פי' שהייתי מסתכל בחיצונית המצות והתורה ויגעתי ומצאתי להוציא מהם הפרי ולטהר אותה מכל חיצוניות וידוע כי התורה והמצות נקרא אשה וזהו לטהר אשה לבעלה להוציא הפנימיות זך ונקי בלי שום סיג וידוע מהזוהר כי הכל במחשבה אתברירא שהוא חכמה ולכן אמר ולא חסיד אני כנ"ל שהוא בחכמה: