סוד ב' פתחים בבה"כ הנזכר בגמ' ר"ל אהבה ויראה ואח"כ יתפלל כי ידוע כי יראה נק' שער זה השער לה' שהיא נוק' אשה יראת ה' והאהבה הוא דכר הוא מרומז בפסוק זכר חסדו ר"ל חסד הוא זכר המשפיע. קהלת שקיהל חכמות הרבה ר"ל שקיבץ כל החכמות אלהות והקדושה מהשבירה.
סוד התורה שהיא שמו של הקב"ה ר"ל עשרה שמות שאינם נמחקים שהם עשר ספירות עשר שכליים וכל העשר ספירות הם התורה כולו כיצד למשל ענין של אהבה הכתוב בתורה הוא ספי' חסד וענין של יראה הוא ספי' גבורה וכן כיוצא שאר ספי' נמצא כל התורה כולו שמותיו של הקב"ה ר"ל ספירותיו וגם עשרה שמות שאינם נמחקים בעצמם בתורה ובתורה יכול האדם לתקן את אשר עיוות למשל שעבר על לא תגנוב ואחר התשובה והחרטה והשיב את הגנובה יקרא בתורה ענין גניבה ולא תעשה שבה בדחילו ורחימו בנקודות וטעמי' כראוי בזה יוכל לתקן מה שעיוות.
וקוי ה' יחליפו כח וכו' ירוצו וכו'. דאיתא בס"י אין למעלה מענג ואין למטה מנגע, ופי' דענג הוא עולם התענוג היינו החכמה וההשגה הוא עולם התענוג ונאמר' ראשית חכמה יראת ה' ר"ל שיש למדה זו בושה גדולה נגד מה שלמעלה ממנו הואיל שהוא משיג יותר וקרוב למלכות מאוד ומגודל ההכנעה אינו מרגיש בתענוגו כמשל השר העומד לפני המלך תמיד מגודל הבושה אינו מרגיש א"ע ואינו משיג בתענוג הגדול לפי שכבודו בטל ממציאות נגד התענוג הגדול אבל מי שאינו בתמידות אצל המלך מרגיש התענוג יותר כשבא לביתו ומרגיש ומשיג א"ע ומחשב שהוא קרוב למלכות יש לו תענוג אבל מי שהוא בתמידות אצל המלך מגודל הבושה והתענוג אילו משיג כבודו כלל וזהו סיג לחכמה שתיקה שחכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו ואדם עומד תמיד לפני המלך מלכו של עולם ולכך אינו ראוי לדבר לפניו וזהו אין למעלה מענג כלומר אין למעלה מן הענג ר"ל שהוא גדול יותר מהתענוג כנ"ל ואין למטה כו' כי הקב"ה הוא סובל כל עלמין וממלא כל עלמין כי הקב"ה כביכול מצמצם אורו אפי' במדרגה הפחותה שבגשמיים נמצא כשתחקור ותבין כל הדברים תשיג עצם כבודו ית' אפי' שם וזהו אין למטה מנגע: