איתא במכילתא שצריך הש"ץ להעמיד שני ת"ח אצלו שנאמר ואהרן וחור תמכו בידיו וגו' ואומרים על דעת המקום וכו' ומתחיל הש"ץ כל נדרי ג' פעמים כדין התרת נדרים וגם הקהל אומרים בנחת מלה במלה (דתרי קלא לא משתמע), משום שאין תנאי הש"ץ מועיל, וגם כדי להתיר להש"ץ כי אינו יכול להתיר לעצמו. והטעם שיאמר הש"ץ כל נדרי ג"פ דמי שלא שמע בפעם ראשון ישמע בפעם ב' או בפעם ג' ולכך מגביה קולו בכל פעם ופעם. ויאריך בו בניגונים להמשיך עד הלילה.
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים: ג"פ
כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקוֹנָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא: מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה. עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בְּכֻלְּהוֹן אִיחֲרַטְנָא בְהוֹן. כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין: נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעוֹת: ג"פ
חו"ק וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם. כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה: ג"פ
חזן סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:
והקהל אומרים ג' פעמים בקול רם:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:
אחר כל נדרי ואמירת הפסוקים ונסלח וכו' מברך הש"ץ בקול רם ובכוונה ברכת שהחיינו, וכל אחד מהציבור מברך אתו בלחש מלה במלה, ומכוין לגמור לפניו כדי שיוכל לענות אמן על ברכתו. יש להזהיר מאד את הנשים שכבר בירכו שהחיינו בשעת הדלקת הנרות שלא תברכנה שנית כעת.
צריך לברך הברכה בשמחה עצומה והודאה לשמו ית' שזיכה אותו בחיים לעת הזאת שיוכל לקיים מצותיו ביום הזה בצום ובחמשה ענויים ובמניעת מלאכה ובתפלות והודאות ויעשה נחת רוח בכל לבורא יתברך.
חו"ק בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
אח"כ מחזירים הס"ת לארון הקדש והעומדים אצל הש"ץ חוזרים למקום ישיבתם.