יום כפור בהשכמה עושים הכפרות כסדר הזה. לוקח תרנגול לזכר, ותרנגולת לנקבה, ומעוברת תקח תרנגולת ותרנגול אחד. ולעולם יסבב תחלה לעצמו קודם שיסבב לבני ביתו, כדי שיבוא הזכאי ויכפר על החייב ולא החייב על החייב, וכה"א בכה"ג "וכפר בעדו" ואחר כך "בעד ביתו". ואומר ג' פעמים בני אדם וכו'. ומי שאין לו עוף יסבב במטבע, ונותנין הכפרות או שויין לעניים. ומרבים לעשות צדקה וחסד בערב יום כפור וזה העיקר:
קודם בני אדם יאמר זה:
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר שִׁחַתִּי בִּמְקוֹר הָעֶלְיוֹן. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, כְּשֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, נַעֲשֶׂה שָׁם שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כַּמִשְׁפָּט, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְּרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: Behold, I have come to make this atonement, to fix what I have corrupted in the upper source. May it be your will, Lord my God and the God of my ancestors, that this hour be a time of favor and mercy. You will rise up and have compassion on Zion, for it is time to favor it, for the appointed time has come. When the Temple is built quickly in our days, there will be a scapegoat according to the law, and the goats will be made willingly, and we will all rejoice in the service of the Temple. May our eyes see and our hearts be glad. Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable in your sight, Lord my rock and my redeemer.
קודם כפרות יאמר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ ואח"כ יאמר שלש פעמים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
מי שמסבב לעצמו, יסבב כפרתו סביב ראשו ואומר בלשון הזה ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
אחר הסיבוב יניח ידו על ראש התרנגול ויצוה לשחטו מיד, כדי שיהא סמוך סמיכה לשחיטה:
מי שמסבב לעצמו ולאחר עמו יאמר בזה הלשון ג' פעמים:
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ. זֶה תְּמוּרָתֵנוּ. זֶה כַּפָּרָתֵנוּ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
מי שמסבב לזכר אחד יאמר בלשון הזה ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתְךָ. זֶה תְּמוּרָתְךָ. זֶה כַּפָּרָתְךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
אשה שמסבבת לעצמה תאמר זה ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתִי. זֹאת תְּמוּרָתִי. זֹאת כַּפָּרָתִי. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
מי שמסבב לנקבה אחת יאמר בזה הלשון ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ. זֹאת תְּמוּרָתֵךְ. זֹאת כַּפָּרָתֵךְ. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
אשה מעוברת המסבבת לעצמה תאמר זה ג' פעמים:
אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ. אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
נוהגין לפדות הכפרות בממון ונותנין אותן לעניים, וזה טוב יותר מלתת להם הכפרות. והבני מעיים יושלכו לחוץ במקום שהעופות יכולות לקחתן משם:
מפני חיבוב מצוה נהגו השוחטים לכבד במצות כיסוי הדם (מט"א).
ומברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דָּם בֶּעָפָר:
וצריך ליתן כל כך אפר על הדם עד שלא יהא נראה רושם לחלוחית ואדמימות, כי כל זמן שרישומו ניכר בקרקע עדיין חל עליו חיוב מצות כסוי הדם.