1
כתב מ"א ויכוין כו' זכר לי"מ ודייק כן מלשון הטור:
2
והטעם אע"ג שבכל המצות אפי' למ"ד מצות צריכות כונה. די שיתכוין לצאת ידי המצוה שנצטונו מפי ה' ע"י משה. אבל מצות סכה דכתיב גבי' למען ידעו דורותיכם כו' בהוציאי אותם מא"מ. נראה מלשון הכתוב שהקפידה תורה שבשעת קיום המצות נדע ונתכוין לטעם מצוה שהיא זכר לי"מ:
3
וכתב שם שכן גם הדין בציצית ותפילין עיין שם: