רש"י ונסע אהל מועד יען כי ראיתי הרבה משתבשים בדעת רש"י במסע הדגלים עם מסע האוהל מועד אחוה דעתי בפירושי ראשונה מה שפירש בפרשת במדבר ונסע אהל מועד אחר שני הדגלים הללו ר"ל בני גרשון ומררי הנושאים האהל מועד וכל כליו גם הדברים המקודשים שהיו במשא בני קהת כולם נסעו אחר שני הדגלים הללו קודם שני הדגלים האחרונים וזהו שכתב כאן בתוך המחנות ר"ל באמצע כל המחנות אלא שהלוים עצמם היו מחולקים והלכו מרוחקים זה מזה דהיינו גרשון ומררי נושאי האהל מועד הלכו עם שנים הדגלים הראשונים מיד ובני קהת נושאי הדברים המקודשים הלכו עם שנים הדגלים האחרונים והיה ריוח בין בני גרשון ומררי ובין בני קהת מרחק רב כדי שיוכלו בני גרשון ומררי נושאי אהל מועד להקימו טרם בא בני קהת כמו שפרש"י בפ' בהעלותך על והקימו את המשכן ופירוש הפסוקים במסע הדגלים כך הוא כשתקעו הכהנים בראשונה נסע דגל מחנה יהודה ובלי ספק שהו מלתקוע שנית שעה או שתים עד שהכינו עצמם דגל יהודה להלוך והלכו ואח"כ תקעו הלוים שנית הכינו עצמם דגל ראובן להלוך וב"כ וב"כ מיד אחר התקיעה הראשונה נכנס אהרן ובניו ופרקו את הפרוכת וכסו בה את הארון וגו' ואח"כ באו בני גרשון ומררי והיו פורקין את המשכן וטוענין בעגלות אבל עדיין לא הלכו עד שהלכו דגל מחנה ראובן ואז הלכו הם מיד אחריהם ונשארו הארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסים נתונים על המוטות ואח"כ הוצרכו הכהנים לחזור ולתקוע כדי שילכו דגל מחנה אפרים והוצרכו להמתין עוד שעה או שתים עד שהיו דגל אפרים מכינים עצמם להליכה ומיד כשהלכו בני אפרים תקעו הכהנים עוד פעם אחת כדי שילכו דגל מחנה דן המאסף וגו' ומיד אחר אותה התקיעה הלכו בני קהת עם הדברים המקודשים עם דגל מחנה אפרים שבאו סמוך להם אחר שהכינו עצמם להליכה שהרי היו מרוחקים מהם כאורך מיל ועכשיו באו להם והלכו יחד נמצא שבין בני גרשון ומררי ובני קהת היה מרחק רב בהליכתן שהרי גרשון ומררי הלכו מיד עם הדגלים הראשונים ובני קהת המתינו ולא הלכו עד שתקעו הכהנים עוד שני פעמים כדי שילכו שני הדגלים האחרונים וזה שפרש"י בפרש' בהעלותך על והקימו את המשכן בני גרשון ובני מררי שהיו קודמים להם מסע שני דגלים ר"ל מרחק המסע שהיו הולכין כבר השני דגלים הראשונים ומה שפרש"י בדיבור של פ' והורד המשכן כיון שנוסע כו' וסיים דבריו ואח"כ ונסעו הקהתים הטועים נקדו ופסקו הדיבור כן אבל טעות הוא בידם כי סוף הדיבור הוא ואחר כך נסעו ור"ל ואח"כ נסעו בני גרשון ובני מררי ומה שאמ' אח"כ הקהתים נושאי המקדש דיבור בפני עצמו הוא וקאי על הפסוק השני המתחיל ונסעו הקהתים נושאי המקדש כו' עוד טועים בדברי רש"י שפירש בפ' במדבר על פסוק ואת מיתריו לכל עבודתו מיתריו של משכן ולא של חצר והם מבינים שדעת רש"י במה שאמר ולא של חצר ר"ל מיתריו של האהל והמשכן היו במשמר בני גרשון אבל המיתרים של קלעי החצר לא היו במשמרתם וטועים הם בדברי ר' אלי' מזרחי שכתב כי מיתרי החצר במשמרת בני מררי ומביני' אותו ג"כ שר"ל מיתרי קלעי החצר ומקשין אח"כ ואומרים דברי רש"י סותרים זה את זה שבפרשת נשא כתב על פסוק ויתידותם ומיתריהם של עמודים שהרי יתידות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו כו' אבל טועים הם בדברי רש"י שמה שאמר בפ' במדבר ולא של חצר אינו ר"ל דמיתרי' של קלעי חצר לא היו במשמרת בני גרשון דודאי היו מיתרי של קלעי החצר במשמרת בני גרשון כמו שפירש בפרשת נשא ומה שאמר כאן ולא של חצר הכי פירושו כינוי של מיתריו שאמר הכתוב במשא בני גרשון שהוא לשון יחיד לא קאי אלא על מיתרי המשכן לבדו או על מיתרי האהל לבדו כלומר על כל אחד מהם אבל לא קאי על מיתרי הקלעים ג"כ לבדם דא"כ ואת מיתריהם מבעי ליה לשון רבים דהא קלעי לשון רבים הוא וכמו שאמר בפ' נשא על עמודי החצר ומיתריהם דקאי ומיתריהם על עמודי שהוא לשון רבים ואח"כ אמר רש"י אבל לא קאי כינוי היחיד על מלת החצר שיכול ג"כ לומר עליו ומיתריו כמו שכתב הרא"ם א"כ היינו צריכים לפרש מיתריו של עמודי החצר שהם עיקר החצר וזה לא יכול להיות שהרי מיתרים של העמודים היו במשא בני מררי ועל זה כתב הרא"ם ופי' כי מיתרי החצר משמר' בני מררי הם כו' ור"ל מיתרי עמודי החצר דוק נ"ל: