רש"י רק את בני וגומר רק מיעוט הוא בני אינו חוזר כו' פי' דאל"כ רק למה לי וכתב הרג"א ומ"ש זה לעבד כדי שיגיד זה להם שיהיו בניהם מותרים לבא אליהם ולא יהיו אסורים לצאת ח"ל ולפיכך לא ימנעו מלהשיא להם עכ"ל אבל דוחק הוא שהרי לא מצינו שהגיד העבד זה להם ויצאו דברי אברהם לריק לכך נ"ל שהוצרך להגיד זה לעבד שהיה אברהם מתיירא שמא לא ישתדל העבד בזה השתדלות רב להביא ליצחק אשה מארץ אחרת לארץ כנען כי יחשוב כל השתדלות יהיה לריק שהרי כבר אמר הש"י לאברהם כי גר יהיה זרעיך בארץ לא להם וגומר ויחשוב העבד שלא תהיה סבה גדולה יותר מזה שיבאו זרע אברהם לארץ לא להם כי אם על ידי שישא יצחק אשה לשם ואברהם לא ירגיש בזה להעלותו על לבו וישתדל השתדלות כנגד גזירת הש"י לכך גלה לו אברהם אל תחשב כן כי גם אנוכי יודע וזוכר את הגזירה אבל אודיעך כי אפ"ה בני לא ישוב שמה והגזירה תתקיים בבן בני: