רש"י קח נא ולמה לא גילה לו מתחלה שלא לערבבו כו' הר"א תמה על רש"י מה שכתב שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרף מאין לו זה ר"ל שני טעמים לדבר ונ"ל דהכי פירושו של רש"י ויבא הכל על נכון שמה שהקשה רש"י ולמה לא גילה לו מתחלה כולל בו שתי קושיות ויחזור לסוף לקושיא אחת חדא מתחלה כשאמר והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני על כרחך הכי פירושו שקרא הש"י את אברהם ושתק לו עד שאמר אברהם הנני ואח"כ חזר ואמר לו קח נא את בנך וגומר וק' לרש"י למה קראו ושתק לו עד שאמר לו הנני ואח"כ התחיל ואמר לו קח נא את בנך וגו' ולמה לא אמר לו מיד בקריאה ראשונה ויאמר אליו אברהם קח נא את בנך וגומר ולא יעשה ממנה שתי אמירות ועוד הקשה רש"י באמירה השניי' באומרו קח נא את בנך וגומר למה לא אמר לו מיד קח נא את יצחק ולך לך וגומר ואם כן יוחזר הכל לקושיא אחת והוא שהיה לו לומר כך באמירה אחת והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו קח נא את יצחק ולך לך וגומר ועל זה השיב רש"י ואמר שתי תשובה על כל קושיא תשובה אחת אעפ"י שיחזרו לחדא וזה על מה שהקשה ראשונה למה שתק לו עד שישיב הנני ולא אמר לו מיד באמיר' ראשונה אברהם קח נא את בנך וגו' שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרוף ר"ל שאם היה אומר לו פתאום אברהם קח נא את בנך וגו' היה אברהם נבהל ומתערבב ונטרף בדעתו ולא היה יכול להשיב ומה שהיה עושה ע"י אותה אמירה לא היה מצוה כי היה הכל על ידי בהלה וערבוב פתאומי לכך קראו מתחלה בנחת כדי שישוב על הקריאה ויאמר ביישוב הדעת הנני ואח"כ אמר לו בנחת קח נא את בנך וגומר ואח"כ השיב רש"י על הקושיא השנייה ואמר לו יהיה כן שהפסיק ועשה שתי אמירות כדי שלא לערבבו כו' באמירה שנייה למה לא קצר לשונו ואמר קח נא את בנך יצחק וגומר ועל זה השיב ואמר וכדי לחבב עליו את המצוה ר"ל לחבב עליו את הבן שקראו בן היחיד אשר אהבו ואעפ"י כן יבקש ממנו להעלהו לו לעולה וכדי שלא יקשה לומר מהו זה חיבוב מצוה דמשמע כדי שיפתנו שיעשנו ברצון טוב יותר אדרבה אינו אלא מצערו במצוה שע"י שחבבו בעיניו יצטער עליו מאד לכך סיים רש"י ואמר זהו החיבוב כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור ר"ל אין הכוונ' בחיבוב הבן לצערו רק לתת לו שכר יותר ר"ל כשחבב הבן בעיניו ועל כל חיבוב שיחבבנו יחשוב אברהם שאעפ"כ יעשה מבוקשו של הש"י הרי יהיה שכרו יותר בכל דיבור של חיבוב שיקבל עליו אברהם ובכל חיבוב שיעשה כן ויעלהו לעולה. ולא היה יכול רש"י לומר טעם של קיבול שכר על כל הקושיות ראשונה שאיך שייך קיבול שכר על מה ששתק עד שישיבנו הנני רק על החיבובין. וכן טעם דכדי לערבבו כו' לא שייך על דברי החיבובים כי על ידי החיבוב יתערב יותר רק על השתיקה עד שישיבנו בנחת שייך טעם שלא יערבבו לכך השיב רש"י שתי תשובות אף על פי דלפום ריהטא הכל כמו קושיא אחת היא וודאי לקצר הלשון הוצרך להשיב שתי תשובות דבחדא לא מתרצא כמו שכתבתי: