רש"י וישלחו כתרגומו ואלויאו פירו' ואינו מלשון גירוש שגרשו מארצו דרך גנאי ובזיון אלא לשון לויה דרך כבוד והנה הרא"ם והרג"א דחקו עצמן מנ"ל לומר כן דלאו לשון גירוש הוא ונ"ל שאין צריכים לדוחק' כי פשט העניין משמע שהוא לשון לויה ולא לשון גרושין דאל"כ למה אמר ויצו עליו אנשים וישלחו אותו וגומר שאם הוא לשון גירש מה הוצרך לצוות לאנשים אחרים שיגרשו אותם למה לא גירש אותם הוא עצמו שאם הוא יצוה מי ימרה את פיו בגירושין כדאשכחן גבי דוד באבימלך בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו הוא בעצמו משמע לכך וילך אבל אם הוא לשון לויה הוצרך לצוות עליו אנשים ללוות אותו לשומרו שאין דרך המלך בעצמו ללוות לשומרו ומה שהקדים רש"י לפרש כבד מאד טעון משאות קודם ויעל אברם שלא כסדר הפסוק נ"ל מפני שק' לו לרש"י מה צריך הלויה לשומרו יעשה כרוז בארץ כל איש אשר יגע באיש הזה ובביתו יומת ובוודאי יהי' יראת המלך עליהם ולא יזיקוהו לכך מפרש מיד ואמ' מפני שהיה טעון משאות וחשש שמא יחטפו ממנו האנשים הרקים ופוחזים דבר מועט כי וודאי היזק רב או בגופו או בממונו יהיה עליהם יראת המלך ולא יעשו אם היה הכרוז יוצא שיראו שמא יצעק אל המלך אבל בדבר מועט שיחטפוהו ממנו יחשבו הגוזלי' לא יצעק אברם אל המלך בעבור דבר מועט ויעברו מצות המלך לכך הוצרך אנשים ללוותו ולשומרו: