העיד האחד וכו'. הטור ז"ל בסימן קמ"א כתב דהעיד האחד שאכלה שלש שנים רצופות והאחר שלש שנים אחרות רצופות כגון שאחד מעיד שאכלה ראשונה ושניה ושלישית והשני רביעית וחמישית וששית עדותן נתבטלה ומחזיר הקרקע ולא הפירות כשהם מכחישים זה את זה ונ"ל טעמו דאינו מחזיר הפירות מפני שאין כאן עדות על אכילת הפירות שהעד הראשון מעיד שאכל שלש שנים ראשונות ולא האחרונות והשני מעיד שאכל האחרונות ולא הראשונות הרי א"כ עד אחד בהכחשה לשלש הראשונות ולשלש האחרונות ועד אחד בהכחשה לאו כלום הוא וכיון דאין כאן עדות נאמן לומר אין אכלי ודידי אכלי מגו דיכול לומר לא אכלתי אבל הקרקע תחזור כיון שאין לו ראיה:
שבשנה שמעיד זה וכו'. יש מקשים דמשמע מטעם זה דאם היה האחד מעיד שאכלה ראשונה ושניה ושלישית והאחר רביעית וחמישית וששית דלא היו מצטרפים כיון דאין זה מעיד בשנים שמעיד חבירו וזה תימה הוא דהלכה כר' יהושע בן קרחה דאמר דמצטרפין אע"פ שלא העידו שניהם כאחד ולא היה לו לרבינו ז"ל לומר אלא מפני שמכחישין זה את זה כיון דהוא באתרא דמוברי וזה מעיד שאכלה ראשונה שלישית וחמישית הרי הוביר השנים שמעיד חבירו ובדוחק יש ליישב הלשון דהיינו דקאמר בשנה שמעיד בה זה כלומר דהרי הם מכחישים זה את זה. אבל יש לתרץ תירוץ נכון דכוונת רבינו אינה למעוטי ענין דומה לרבי יהושע בן קרחה כדכתיבנא אלא הודיענו שאם היו מעידים שניהם בשנה אחת אע"פ שאינן רצופות הוי חזקה משום דהוי באתרא דמוברי וזהו שאמר שבשנה וכו':