היו האילנות ג' לבית סאה כו'. המגיה כתב שהוא ט"ס וצריך להיות ממטע י' לבית סאה אבל הרב בעל כ"מ ז"ל כתב שכך גרסתו בגמ'. ונ"ל ודאי כדברי הרב בעל כ"מ ויש סיוע לגירסא זו דהתוס' ז"ל בפ"ג דערכין (דף י"ד) הקשו ממאי דאמרינן גבי מוכר ג' אילנות בפרק הספינה דמח' ועד ט"ז אמה קנה תחתיהן ורבינו בפ' כ"ד מה' מכירה מד' ועד ט"ז ומשמע מהתם דכשהם פחות מד' מקרי רצופין אבל מד' ועד ט"ז מקרי מפוזרין ומי"ו ואילך מקרי מפוזרין יותר מדאי וכאן בהקדש משמע דטפי משמונה מקרי רצופין ולא קנה דמטע י' לבית סאה מגיע לכל אילן ואילן נ"ו אמות דהוי טפי טובא מח' וקאמר דפחות מכאן לא הקדיש קרקע ותירצו בזה דבמוכר לא בעינן פיזור כולי האי וחזרו והקשו א"כ ביותר ממטע י' לבית סאה קאמר הכא דהוו מפוזרין יותר מדאי ולא קנה ושם אמר עד ט"ז דלא הוו מפוזרין יותר מדאי ועד ט"ז הוי פיזור טפי ממטע י' לבית סאה וא"כ כיון דאמרת דבמוכר לא בעי פיזור כולי האי ובהקדש בעי פיזור יותר היכא דהוי ט"ז אמאי לגבי מוכר לא מקרו מפוזרין יותר מדאי ולגבי הקדש מקרו והוצרכו לידחק לתרץ זה. אבל לגירסת רבינו ז"ל אתי שפיר דלעולם במוכר לא בעינן פיזור כולי האי והא דאמר הכא דביותר מכן הוי פיזור טובא הוא היכא דהוו יותר ממטע ג' לבית סאה דהוי יותר פיזור מי"ו אמה דאיכא גבי מוכר דבית סאה נ' אמה על נ' אמה והוי בין זה לזה יותר מי"ו דג' פעמים ט"ז הוי מ"ח ועדיין נשארו ב' אמות למנין הנ' שהם מפוזרים נוסף על הנ"ו אמה ולכך קאמר דטפי מנ' הוי פיזור יותר מדאי דגבי מוכר נמי כל כה"ג מקרי פיזור טובא: