וצריכין הדיינין לקבוע מקום שישבו בו וכו'. מדכתב רבינו קביעות קודם השנים הנוספים משמע קצת דהשנים הנוספים אין צריכים קביעות מקום כמ"ש בתה"ד וקשה דהא בגמרא גרסינן (דף ק"א:) תא סק לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה ע"כ. משמע דאפילו לשנים נוספים צריך קביעות מקום ואפשר דהך תא סק אינו קביעות מקום אלא בא כאן ותשב כדי שתחלוץ עתה בפנינו וכבר קבעו מקום הדיינים קודם זה. אבל הרב ה"ר ישראל כתב הרב"י דס"ל דהך הוי קביעות מקום ולמד מכאן דאין צריך אלא שיאמר החכם שבהם נלך למקום פלוני מדלא [אמר] כאן אלא רב יהודה ואפילו נאמר דרבינו סובר כן יש לתרץ לדעתו כמו שנתבאר בהלכות. עוד כתב שם הרב דאין צריך לילך ולישב שם ולדידיה צ"ל דמאי דאמרו בגמרא תא סק ר"ל לערב תבא ותשב שם בעת שיעשה החליצה אבל אינו ר"ל בא ושב עתה לקביעות מקום. וכתב ה"ה שמתבאר שם שאין קביעות המקום גורם אפשר דהוא משום דאמר צריכי דייני למקבע דוכתא ולא קאמר אי לא קבעו דוכתא לאו כלום הוא וכיוצא בזה דקדק ה"ה לקמן גבי הא דאמר צריכי דייני למיחזי רוקא או אפשר דהא קי"ל כר"ע דאמר ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה דאיש מעכב כמו שיתבאר לקמן: