1
כל יבמה שהיא ספק מדבריהן וכו'. כתב ה"ה שהוא בפרק החולץ. ונ"ל שלמדו מההיא דהביא ריש פ"א גבי ההיא דרשב"ג דאמר אם לא שהה שלשים יום ספיקא אמר דאם נתקדשה לכהן אינה חולצת וא"ת שא"ה דלרבנן הוי היתר ודאי דהוי ולד מעליא ולר"ש הוי ספק דלא שהה ספיקא הוי וכיון שכן אין ספק דר"ש מוציא מידי ודאי דרבנן בדיעבד מיהא מסתייה לכתחילה חיישינן לר"ש אבל מיהו דלכ"ע הוי ספיקא לעולם דמוציאין וי"ל דהתם אמרינן גבי מעוברת חבירו כמאן נעביד משמע דאי איכא שום תנא דמתיר אע"ג דאיכא חד דאוסר ודאי אין מוציאין והרי הוא ספק אם הוא כמתיר או כאוסר ומ"מ אין מוציאין כיון דהוי ספק דרבנן א"כ למדנו מכאן דכל ספק מדרבנן אין מוציאין והכרח זה מבואר בדברי מ"כ הובא בב"י סי' קנ"ט ע"ש: