מי שיש לו אח מכל מקום וכו'. מ"ש [ה"ה בשם] מר רב יהודאי גאון וכו' יש להקשות דילמא גבי בעל לא כתב שצריך שבעת שקדשה יהיה מומר דכיון דטעמא דבעינן יבם שיהיה מומר בעת הנישואין הוא משום דנישואין מפילין כדכתב ה"ה וכיון שבשעת נישואין נאסרה ליבם מומר תו לא זקוקה ליה כיון דהיה מצוי באותה שעה ונאסרה עליו דבשלמא ביבם שנולד אחר הנישואין לא אמרינן דכיון דלא היה בשעת הנישואין לא זקוקה ליה דמאי דתלינן בנישואין הוא כשיהיה היבם בעת הנישואין ונאסרה עליו וא"כ הך טעמא נמי שייך בבעל דדוקא בשעה שקידש היה מומר אז לא יזקק לאחיו דנישואין מפילין אבל אם לא היה מומר לא וכ"ת דכן דעתו ומאי דכתב בבעל היינו כשהיה מומר בשעת הקידושין יקשה תרתי חדא דהרי מדברי הרשב"א שהביא ה"ה משמע דהבין דבריו דמר יהודאי אפילו שיהיה יהודי בעת הנישואין שכן כתב וכ"ש אשתו דנשואה לו בקדושה שאם המיר לאחר מכאן וכו' ואי איתא דאהא לא פליג מר יהודאי למה לו להרשב"א להזכיר דבר דליכא פלוגתא ועוד דא"כ למה ליה שימות בהמרתו הא משמע דביבם שהיה מומר בעת הקידושין אע"פ שבשעת מיתתו הוא ישראל לא זקיקא ליה דנישואין מפילין וצ"ע על כל זה והרב מהר"י בן חביב ומהר"ר אליה מזרחי האריכו בעניינים אלו יעויין שם. עוד מספקא ליה אם יש לו בן מאשה אחרת מומר אם פוטר את אשתו מיבום דאם אמרינן דפוטר הא בגמרא אמרו גבי ממזר דכיון דפוטר לענין יבום מיזקק זקיק וא"כ ה"נ דכוותה היא ואם אינו פוטר דבר קשה לומר כן וצ"ע: