1
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וכו'. וכתב ה"ה וסובר רבינו שא"כ צריכה גט לביאתו וא"ת והא גמרא ערוכה היא (דף ל"ו:) דאמרו שם על מתניתין דבזמן שאין הולד בן קיימא יקיים תניא משום ר"א אמרו יוציא בגט ואע"ג דפליגי עליה דר"א מ"מ כיון דבעי גט לא פליגי עליה וא"כ משמע דתרתי בעינן. ונראה דמ"ש כאן רבינו דבעי גט לדעת רבינו הוא כאן דכיון דנגמרו סימניו והולד פוטר מן התורה היה די בחליצה קמ"ל דבעי נמי גט ורש"י ז"ל על ההיא דיוצא בגט פי' ומיהו בלא חליצה סגי נראה דפי' כן אליבא דר"י אבל אליבא דר"ל ודאי דתרתי בעינן כמבואר שם לעיל בגמרא דלפוטרה בגט צריך שיבעול פעם אחרת וקשה קצת למה הניח ריש לקיש שהוא הלכה ופירש דלא כהלכתא ונראה דפירש הנראה יותר מפשט הלשון שהוא יוציא בגט דמשמע לחודיה ואע"ג דר"ל מתרץ דבעי נמי חליצה סגי בחדא כך נ"ל: