1
אם הזיקו שלא לדעת פטור וכו'. כפי מ"ש ה"ה ז"ל פ"א ובפ"ו מהל' חובל ומזיק משמע דהאי שלא לדעת הוי פירושו שלא בכונה מפני שהוא כתב בפ"א ובפ"ו ורבינו מפרש מאי דאמר בגמרא לא אמרן אלא דלא הוה ידע ביה ר"ל דהזיק שלא בכוונה וקרי לא ידע לשלא בכוונה וידע להזיק בכוונה כמבואר שם א"כ דין זה אשר הוא הדין האמור בגמרא פירש כן. אלא שסוף לשונו אינו מורה כן שכתב למה נכנסת שלא ברשות שלא ידעתי עד ששגגתי בה משמע שאין הדבר תלוי אלא בידיעתו שנכנס שם אם ידע שנכנס שם אע"פ ששגג בו והזיק שלא בכוונה חייב וכדברי רש"י ז"ל ואין זה פירוש דברי רבינו ז"ל לפי מ"ש שם ה"ה ז"ל וצ"ע: