ראה שור ונגחו היום ולמחר ראה חמור ולא נגחו וכו'. לפירוש רבינו שהוא מפרש שאינו מועד לסירוגין אלא לג' מינין בלבד קשה דאמאי נקט שהיום נגח שור ולמחר ראה חמור ולא נגחו לימא ולמחר ראה שור ולא נגחו ולמחר ראה סוס ונגחו וברביעי ראה סוס ולא נגחו ובחמישי ראה פרד ונגחו ובששי ראה פרד ולא נגחו בשלמא לשאר המפרשים הוי רבותא דאע"ג דאלו המינים ראה באלו הימים שבינתיים וה"א שאינו נעשה מועד להם קמ"ל דאפילו לאותן המינים שראה אותם ולא נגחן הוא מועד להם לסירוגין ונעשה מועד לכל המינים אפילו לאלו שראה ולא נגח אלא לרבינו ז"ל קשה. וי"ל דרבותא אשמעינן דאע"ג דביום ב' לא ראה שור וה"א דאילו היה רואה אותו היה נוגחו וליהוי מועד כי אורחיה לשוורים קמ"ל דאינו אלא מועד לסירוגין למינים שנגח ואע"פ שבימים האחרים לא ראה אותם והניח מלנגחם. ויתר דברי הפרק מראשו ועד סופו הם דברים פשוטים בגמרא: