1
שכיון שהניחה בחמה הרי היא וכו'. נראה דזהו מ"ש בגמרא בר"פ הכונס מאי טעמא דא"ל מידע ידעת דכיון דשבקה בחמה כל טצדקי דאית לה למעבד עבדה ונפקא ע"כ. וקשה דלא נאמר זה בגמרא אלא למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור אבל אנן דקי"ל דחייב בלאו הכי חייב דתחלתו בפשיעה היא. וי"ל דמ"מ כתב רבינו ז"ל טעם מרווח אליבא דכולי עלמא דכולהו מודו ביה: