הרי שאכלה פירות דקל וכו'. בפרק הכונס ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה כלומר דקל אתא לקמיה דריש גלותא אמר ליה לדידי חזי לי תלתא תלתא בקיני הוה קיימו כו' אתא לקמיה דר"נ א"ל בששים א"ל רבא אם אמרו בנזקי ממונו יאמרו בנזקי גופו א"ל אביי וכו' ואמרו שם במסקנא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא כוותיה דר"נ, ל"א שמו דקלא אגב קטינא דארעא והלכתא כוותיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע בדקלא ארמאה והלכתא כוותיה דריש גלותא בדקלא פרסאה ע"כ. והטור ח"מ בסימן שצ"ד מפרש לה לענין קציצת הדקל וכ"נ שאמר שם דקץ קשבא וכו' ועל הך עובדא אמר הך דר"פ ורב הונא בשהיה ולישנא אחרינא אמר שמו דקלא אגב קטינא דארעא דמשמע ריהטא דשמעתא דעל קציצת הדקל קאמר אבל פירות הדקל לעולם משערין אותם בשוייהם וכמו שאמר במשנה אכלה פירות גמורים אם סאה סאה וכו' אלא שעדיין קשה קצת על דברי הטור ז"ל למה פסק כלישנא קמא דר"פ ורב הונא דאמרו בששים הא כיון דלישנא בתרא קאמר שמו דקלא אגב קטינא דארעא כוותיה היה ראוי לפסוק וכדאמרינן בגמרא דהלכתא כוותייהו בדקלא ארמאה דהיינו כלישנא בתרא דלעולם אנו רגילים לפסוק כלישנא בתרא. ואולי טעמו משום דקי"ל הלכתא כר"נ בדיני ואיהו אמר בששים לכך פסק כלישנא קמא דאתי כוותיה. ומ"מ נראה לכאורה דלא הוי הך שקלא וטריא בגמרא אלא כשקץ הוא בעצמו אבל אכלה בהמתו לכ"ע הוי בששים דהכי משמע מדברי רבא דקאמר אם אמרו בנזקי ממונו יאמרו בנזקי גופו משמע דמשום דהוי נזקי גופו קשיא להו ואהכי הוא דאמרי בגמרא בלישנא בתרא דרב פפא ורב הונא דשמו דקלא אגב קטינא דארעא וכן אהא נמי קאמר ריש גלותא דמשערין ליה באנפי נפשיה אבל נזקי ממונו כ"ע מודו דמשערין בששים וא"כ למה הטור השוה אותם וכתב דבין שהפסידה בהמתו בין שקץ הוא הדין שוה וקושיא זו איכא ג"כ על דברי רבינו ז"ל. ועוד יש להקשות עליו שנראה מדבריו שמפרש הסוגיא בענין הפירות אבל הדקל אם קצצו נראה דאית ליה דשמין אותו בפ"ע וכ"כ הרב המאירי ז"ל לדעתו ותימה הוא דפשטא דשמעתא מוכחא כדברי הטור דבקציצת הדקל איירי כדכתיבנא. ותו קשיא מאי דקא כתב דבדקלא ארמאה משערין אותו בס' ע"ג קרקע נראה כוונתו דשמין קרקע זה אם היו לו ששים דקלים כאלו היה שוה כך ואם היה לו פחות אחד היה שוה פחות דבר מועט ואותו המועט יתן לו וזה אינו נראה כלישנא בתרא דר"פ ורב הונא ולא כלישנא קמא דללישנא קמא משערין כמה היו שוים ס' דקלים בתוך קרקע זה ומה שמגיע לדקל אחד שנפחת מהס' נותן לו אבל שישומו מי שירצה לקנות כל הקרקע שיש בו אלו הששים דקלים כמ"ש רבינו ז"ל לא גם כלישנא בתרא דשמו דקלא אגב קטינא דארעא לא אתי דשם נראה דלא הוזכרו ששים מיהו לזה י"ל דכלישנא בתרא הוא פוסק ואע"ג דלא הזכירו שיעור ששים ממילא ידעת ליה דהוא השיעור ס' שהזכיר קודם ולכך לא חזר להזכירו דאי לא היה לה לגמרא להזכיר השיעור שמשערין אגב קטינא דארעא מה הוא אם הוא ששים או פחות: