תרנגול שהושיט ראשו וכו'. כתב ה"ה דדעת רבינו דכי אקשינן והא משונה הוא לסומכוס בלבד הוא דאקשו דאי לרבנן מאן לימא לן וכו'. באמת אין הכרח זה מספיק לאפוקי שמעתתא מפשטה דמשמע דפריך לרבנן ואי משום דהוי בעיא אי יש שינוי לצרורות אי לא נימא דלתרתי קא פריך לסומכוס אמאי חייב נזק שלם דע"כ לא קאמר סומכוס אלא בצרורות כי אורחייהו אבל בצרורות משונים ודאי דלא הוי אלא חצי נזק וכדאמר בבעיא התם או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט חצי נזק הא כי אורחיה נזק שלם ומני סומכוס הוא וכו' משמע דלסומכוס בצרורות משונים חצי נזק וכן נמי פריך לרבנן דתפשוט בעיין דאין שינוי לצרורות דאי יש שנוי לצרורות א"כ אמאי משלם חצי נזק והך פירושא עדיפא דהוי דומיא דפירכא דלעיל דפריך גבי ברייתא דבהמה שהטילה גללים לעיסה והא משונה היא ומשני דדחיק לה עלמא דהתם ודאי פירושא כדכתיבנא דפריך לסומכוס ולרבנן דליכא לפרושי התם מאי דפריש הכא ה"ה ואם כן מי הכריחו לרבינו שלא לפרש כאן כמו שהוא צריך לפרש ע"כ בההיא דלעיל: