היתה מהלכת. להבין מה שהשיג הרב ר"א על רבינו ז"ל דנראה לכאורה דברי הרב המגיד ז"ל פשוטים ואין טעם למ"ש דאי לא שינוי דצרורות לרביע נזק היכי משכחת לה דאי אינו שינוי לא הוי אלא חצי נזק ובעיא דיש שנוי ואין שנוי הוי הך גופה או צרורות כי הני חייבים ברה"ר או לא. ונ"ל לומר דהראב"ד ז"ל ס"ל דודאי צרורות בביעוט בר"ה חייב כיון דהוא שינוי ודאי דאינו תולדה דרגל ובעיא דיש שינוי ואין שינוי היא דאע"ג דהביעוט הוי שינוי מ"מ מעלי ההוא שינוי לחייבו רביע בלבד או דילמא לא אהני להכי דלא אשכחן בתם דמשלם בציר מפלגא כדכתב רש"י בבעיא דרב אשי אבל לעולם שינוי הוא וכיון דשינוי הוא פשיטא לן דהוי כקרן ומשלם ברה"ר לפחות רביע ובהא ליכא בעיא כלל ולא הוי הבעיא אלא בצרורות כי אורחייהו לבדו וזהו שכתב ובעיא דר' ירמיה מר' זירא לא בביעוט הוא אלא בצרורות כי אורחייהו כלומר בצרורות כי אורחייהו לבד היא הבעיא אם פטורים ברה"ר אבל בצרורות מחמת ביעוט ודאי דחייבים ברה"ר וכך היא עיקר הנוסחא בהשגת הר"א ז"ל לאפוקי מהגה"ה אחת שראיתי שהגיה בהשגתו אפילו בצרורות כי אורחיה דמשמע ליה למי שהגיה כן דכוונת הראב"ד היא דהבעיא נמי בצרורות מחמת ביעוט ואין נ"ל כן אלא כמ"ש והשיג עליו דודאי דהוא שינוי ומפני כן אמרינן דמשלם רביע נזק דאי לא הוי שינוי איך היה משלם רביע ואין הבעיא דיש שינוי לומר אי הוי שינוי או לא אלא אם מועיל השינוי או אינו מועיל כדכתיבנא זו היא השגתו לפי דעתו, ובסוף דבריו משיג עליו הפך מזה שכתב ולדידיה נמי דגריס בעיטה הא פשט ליה כלומר דלפי הנחתו היה לו לפטור לגמרי דהרי פשט ליה דהוי תולדה דרגל וזהו כפי הנחתו של רבינו אבל לפי האמת סובר הראב"ד הפך מזה דודאי בר"ה חייב לפחות (חצי) [רביע] נזק דליכא בעיא אי הוי שינוי או לא כדכתב רבינו אלא לעולם היא שינוי וצדדי הבעיא הם אם מועיל השינוי או לא ודייקא לישנא דבעיא דקאמר יש שינוי לרביע נזק כלומר מועיל השינוי לענין הרביע או לא דאם כדברי רבינו ז"ל לא היה לו לומר לענין הרביע אלא היה לו לשאול ביעוט בצרורות הוי שינוי או לא הוי שינוי והיתה הבעיא לתרי מילי לקולא וחומרא כמו שפירש ה"ה ז"ל ומדקאמר הך לישנא משמע דלא הוי הבעיא אלא לענין רביע בלבד: