לא יוציא אדם תבנו וקשו וכו'. כתב הרב"י ז"ל בכ"מ דקשה על רבינו ז"ל דכיון דת"ק ורשב"ג פליגי בהלכה ואין מורין כן בפרק המניח היה לו לפסוק רבינו ז"ל דהלכה ואין מורין כת"ק ותירץ דדיחויא בעלמא היא דקאמר בגמ' דפליגי בהלכה ואין מורין כן. וקשה אי לא פליגי בהאי במאי פליגי אי פליגי בקנסו גופן דלת"ק לא קנסו ולרשב"ג קנסו א"כ הקושיא תגדל יותר דהיה לו לפסוק כת"ק דלא קנסו גופן. ולכך נ"ל דרבינו ז"ל מפרש כפירוש רש"י ז"ל קמא שפירש במתני' דרשב"ג ות"ק דמתני' פליגי אי קנסו גופן משום ממונן אי לא וקי"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו וא"כ הדרינן לכללן. וכיוצא בזה כתב ה"ה בפ"ז מהל' חובל ומזיק והא דלא מייתי בגמ' תנאי דמתני' משום דמצי לדחויי כולה רשב"ג היא דכתבו שם התוספות אבל השתא דדחינן דפליגי בברייתא אמרינן דבמתני' נמי פליגי הכי. זה נ"ל ליישב קושיית הרב בכ"מ ז"ל כי היכי דלא תקשי על רבינו ז"ל: