היה מועד ליפול על בני אדם בבורות וכו'. כתב ה"ה ז"ל ופי' מועד שעשה כן שלש פעמים וכן עיקר וכן בפ' הפרה. קשה מה בא ללמדנו פשיטא דכל מועד הכי הוי ועוד מאי נתברר בפ' הפרה לא אמרו שם אלא כלשון רבינו ז"ל ואולי נשמר מפירוש רש"י שכתבו התוס' שם ולפיכך צ"ל דהא דקאמר הכא מועד ליפול על בני אדם בבורות לא הזכיר בני אדם אלא בשביל האחרונה דבשלש הראשונות לא חיישינן אלא שיהיה מועד ויעשה אורחיה להפיל עצמו בבור בשביל הירק ע"כ. וע"י זה אינו מוכיח בגמרא דמדמקשה שם א"ה בר קטלא הוא משמע דהבין דהרג שלש פעמים ג' בני אדם ולכך מקשה דמתחילה חייב מיתה והמתרץ שתרץ דחזא ירקא מסתמא לא הדר מהאי אלא דשני דשלא בכוונה המית דמשום דחזא ירקא נפל לבור לכך כתב ה"ה ז"ל דעיקר הפירוש הוא דהרג שלש פעמים שלשה בני אדם כמו שעשה באחרונה וכי ה"ג דלא כפירש"י ז"ל דמוכח בפרק הפרה דלא כוותיה וההוכחה היא מ"ש:
ונתחכך בכותל להנאתו ונפל על האדם ומת מחמת חכוכו וכו'. בפרק שור שנגח ד' וה' הקשו ואכתי צרורות נינהו ופירש רש"י ז"ל ואין כופר כתוב אלא בנגיחה דהוי גופו ממש ותירצו דקא אזיל מיניה ומיניה ופי' רש"י ז"ל מיניה ומיניה ע"י דחיפתו וגלגולו כל שעה עד שמפילו לתוכו ע"כ. וקשה על רבינו ז"ל למה לא הזכיר מזה כלל ואי כללו במ"ש מחמת חכוכו הרבה סתם הדברים יותר מדאי: