אסור להרבות על המכר וכו'. כתב ה"ה ופירוש והוא אבק רבית ומפני כך כתב רבינו וכשיתבענו וכו'. קשה דבהדיא כתב רבינו ה"ז אבק רבית ומה בא ללמדנו ה"ה ז"ל ומ"מ כוונתו למעט שלא יהא רבית קצוצה דאם היה רבית קצוצה אינו נופל בזה כשיתבענו לדין דאפילו אחר שפרע לו יוציאנו ממנו כיון דהוי רבית קצוצה וזהו שכתב ה"ה דמפני כך כתב רבינו וכשיתבענו אבל הרב כ"מ כתב דכוונת ה"ה שלא תימא איסור בעלמא ולפי דבריו מ"ש ה"ה ז"ל ומפני כך כתב רבינו ז"ל וכשיתבענו ר"ל דמפני כך כתב רבינו שלא היה מחוייב לתת לו דאם היה איסור בעלמא מחוייב היה ליתן לו אבל אין נ"ל עיקר אלא כמו שכתבתי:
או יחזיר ממכרו מידו וכו'. יש להסתפק במי תלוי הברירה אם המכר קיים אם במוכר דוקא או בלוקח דוקא או בכל אחד משניהם להחזיר המעות או המקח ונראה דיותר תלוי במוכר מפני שאינו נותן מה שהתנה עמו. וא"ת לקמן כתב רבינו ז"ל מי שהיה נושה בחבירו ארבעה מנים ונתן לו חפץ וכו' דאע"פ שהחפץ נותן לו בתורת רבית המקח קיים אם אינו דבר מסויים והכא אמאי קאמר יחזיר וי"ל דשאני הכא דלא נתקיים תנאו דהוא אמר אם מכאן ועד זמן פלוני במאה ועשרים ואינו נותן לו מה שהתנה עמו מה שאין כן בחפץ דלקמן: