אין מושיבין חנוני וכו'. כל זה הוא מבואר בהלכות שלוחין ושותפין ועל הסתירה אשר שם עם מ"ש כאן נכתוב שם בעזר השי"ת:
אלא א"כ נתן לו שכר עמלו ומזונו וכו'. בפרק איזהו נשך (דף ס"ז) תנן בחלוקה דאין מושיבין חנוני וכו' אא"כ נותן לו שכרו כפועל ופירשו בגמ' כפועל בטל. ובחלוקה דתרנגולין אמרו שם שכר עמלו ומזונו וכתבו שם התוס' ז"ל דלא שייך למיתני שם כפועל בטל דאין מתבטל בלהאכיל ולהשקות אלא רגע אחד וכו' ורבינו שכתב כאן עמלו ומזונו ודאי דלא קאי אלא אתרנגולין לבד וסמך על מ"ש בהלכות שלוחין ושותפין ומ"מ קשה דבפ"ח מהלכות שלוחין כתוב בנוסחאותינו בהרמב"ם ז"ל דהך דמושיבין תרנגולין צריך להעלות שכר כפועל בטל וכן בשם עגלים וסייחים כתוב להעלות לו שכרו בכל יום כפועל בטל וקשה דלא היה לו לומר אלא שכר עמלו ומזונו כדכתב כאן ואולי יש ליישב הנוסחא דרבינו ז"ל סובר דלא כתוס' ז"ל אלא דכפועל בטל או שכר עמלו ומזונו סגי ולהכי תני במתני' בחלוקה אחת אחת ובחלוקה ב' אחרת לומר דאע"ג דקאמר כפועל בטל כאן סגי בעמלו ומזונו וה"ה כפועל בטל אבל זה דוחק אבל מצאתי בספר כ"מ שגורס שם בדברי רבינו ז"ל בהלכות שלוחין ושותפין פ"ח שכר עמלו ומזונו והיא גירסא נכונה: