אסור לישראל לתלות מעותיו וכו'. כתב ה"ה ז"ל וכפירוש ההלכות ע"כ כלומר שהם כתבו מי שתולה מעותיו ביד עכו"ם ומלוה לישראל ברבית וממה שאמר ביד עכו"ם ודאי דהעכו"ם הוא דמלוה והרב נמוקי יוסף ז"ל כתב דיש גירסאות בגמ' תולה מעותיו ביד עכו"ם ואפשר שזאת היתה גירסת ההלכות ורבינו ז"ל ואף אם היתה להם גירסתנו פירשו כן מכח קושיית התוס' ז"ל (לפי האחרים):
ועכו"ם שהלוה את ישראל ברבית וכו'. ה"ה ז"ל כתב דרש"י ז"ל חולק עם הרשב"א ז"ל דהרשב"א ס"ל דאינו אסור אלא כשאינו יכול לתבוע אלא את הערב תחלה אבל אם יכול לתבוע זה או זה מותר ורש"י ס"ל דאינו מותר אלא כשקיבל עליו שלא יתבע אלא ללוה תחלה וכשלא ימצא הלוה יגבה מן הערב ונראה שלמד כן ממ"ש רש"י ז"ל לדון בדיני ישראל יתבע מן הלוה תחלה וכשלא ימצא אצלו יגבה מן הערב משמע דבעי לקבולי בהדיא שלא יתבע מן הערב תחלה אבל להרשב"א ז"ל ר"ל שקיבל לדון בדיני ישראל בדין ערב קבלן שיפרע מאיזה מהם שירצה. כתב ה"ה ז"ל ומלשון רבינו אין להכריח כלום ונראה דיש להכריח קצת ממ"ש רבינו ז"ל אם קיבל עליו שלא יתבע את הערב תחלה משמע דאפילו יתבע למי שירצה סגי משמע דלא כרש"י שכתב שצריך שיקבל שלא יתבע את הערב אם לא יתבע הלוה: