1
ת"ח שהלוו זה את זה וכו'. מדברי רבינו ז"ל נראה דדוקא כשלא אמר בשעת נתינה שהוא בשביל מעותיו שהרי כתב שהדבר ידוע שלא נתן לו אלא מתנה א"כ מה הפרש יש בין ת"ח לע"ה שהרי הוא כתב בפ"ח שהלוקח ד' סאין בסלע וכן השער ונתן לו את המעות וכשבא לגבות את החיטין לאחר זמן מוסיף לו במדה ונותן לו יותר ה"ז מותר שהרי ברצונו הוסיף לו א"כ נראה שאפילו לעם הארץ מותר וי"ל דשאני התם דהוי מקח וממכר וכן חילק נמוקי יוסף שם בתירוץ קושיא אחרת אי נמי ששם כיון שפירש לו הנותן המעות שאינו לוקח ממנו כי אם ד' סאין בסלע וכך הוא השער מותר דודאי אינך מתנה יהיב ליה והראשון עיקר: