והלוה עובר בשנים. ה"ה ז"ל תמה על רבינו ז"ל דלא הביא לאו דלאחיך לא תשיך ואפשר היה ליישב זה ולומר דרבינו פסק כרשב"ג דברייתא דילקוט סימן תתקל"ה שאמרו שם רשב"ג אומר מה ת"ל ולאחיך לא תשיך והלא כבר נאמר לא תשיך לאחיך אלא יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת וכו' וכיון דאוקמה רשב"ג ברבית מוקדמת ומאוחרת א"כ לא הוי אלא חד לאו בלוה ומה שאמרו בגמרא לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך היה אפשר לומר לפ"ז דלאו בחד גוונא הוא אלא פעמים עובר בלא תשיך לאחיך כגון ברבית ממש ולפעמים עובר בולאחיך לא תשיך כגון רבית מוקדמת או מאוחרת וא"כ היה הדין עם רבינו ז"ל שלא הזכיר אלא לאו אחד אבל זה ודאי שבוש דא"כ לרשב"ג רבית מוקדמת ומאוחרת הוי מן התורה ורבינו פסק לקמן בפ"ה דרבית מוקדמת ומאוחרת הוי אבק רבית והוי רבית דרבנן א"כ ודאי דרבינו ז"ל לא פסק כרשב"ג דברייתא דילקוט. וא"נ פסק כוותיה ס"ל דהך דמפיק ליה מלאחיך לא תשיך רבית מוקדמת ומאוחרת הוי אסמכתא בעלמא דהך ודאי רבית דרבנן הויא כדמשמע בגמרא בריש (ד' ס"ב) באיזהו נשך דקאמר שם בדיננו אין מחזירין רבית מוקדמת ומאוחרת:
ערב ועדים וכו'. מה שאין עוברים משום ולפני עור לא תתן מכשול כבר כתבו התוס' ז"ל הטעם בס"פ איזהו נשך כגון שהיה מלוה לו בלאו הכי וצריכים אנו לומר לפ"ז דזה הסרסור שעובר משום לפני עור זהו באופן שאם לא היה הוא לא היה מלוה לו וכ"ת אמאי הסרסור אינו עובר משום לא תשימון דע שאינו עובר משום לא תשימון אלא משום ששמו הריבית וכמו שאמר בגמרא בההיא דריבית יוצאה בדיינים וזה הסרסור הוא לא שם הריבית כלל: