אע"פ שקנו מידו וכו'. מה שדקדק ה"ה ז"ל מכאן דאית ליה לרבינו ז"ל דערב היוצא לאחר חיתום שטרות בעי קנין לא דקדק כן מלשון אע"פ דהיה אפשר לומר דלעולם לא בעי קנין והאי דנקט אע"פ לרבותא נקטיה אלא מפני שכתב ונשתעבד לשלם כמו שביארנו משמע דבהך קנין איכא שיעבוד לשלם וזה שאמר כמו שביארנו כלומר שביאר בפרק שקודם זה דמהני קנין לאחר מתן המעות דאי אפילו בלא קנין מאי שיעבוד טפי איכא השתא. ומסוגיא דפרק הנושא (דף ק"ב ע"א) שהשוו חייב אני לך מנה בשטר להא דערב היוצא לאחר חיתום שטרות קשה לדברי רבינו ז"ל כיון דערב לאחר חיתום שטרות איירי בקנין היכי קאמר דמאן דמחייב גבי ערב היוצא לאחר חיתום מחייב נמי הכא גבי אומר חייב אני לך מנה בשטר שאני גבי ערב דאיכא קנין. וי"ל דרבינו ז"ל מפרש פי"א מהלכות מכירה האומר חייב אני לך מנה בשטר שהזכיר מלת שטר בפיו וכיון שהזכיר מלת שטר בפיו הוי כאומר אתם עדי והוי כי קנין דהכא ואע"ג דכתב שם כמו שמשתעבד הערב אין פירושו דבערב משתעבד בלא קנין כמו שמשתעבד הכא אלא שמלת שטר שהזכיר שם הוי כי קנין דהכא ועם אלו המדרגות תתיישב הסוגיא דפרק הנושא לדעת רבינו ז"ל שנראה שהקשו עליו הרמב"ן והרשב"א ז"ל. וא"ת עדיין קשה דשם כתב רבינו דאם כתב לו בשטר אני חייב לך מנה דמהני משמע אפילו בלא קנין ומ"ש מערב היוצא לאחר חיתום שטרות דבעי קנין וי"ל דמ"מ התם איירי דמוסר לו השטר או בפני עדים או בינו לבינו כדכתב ה"ה ז"ל וכאן אין הערב מוסר לו השטר ומסירת השטר דהתם הוי במקום קנין דהכא:
היה הערב בגופו של שטר וכו'. נראה מלשון ה"ה ז"ל דסובר רבינו ז"ל דערב היוצא קודם חיתום שטרות לא מהני כלל אפילו לגבות מבני חרי אי ליכא קנין וקשה עליו דהיה לו לרבינו ז"ל לומר בחלוקה קמייתא פלוני ערב בלא וא"ו וקנו מידו כדאמר בחלוקה אחריתי וקנו מידו כיון דחלוקה קמייתא ע"כ בקנו מידו איירי דאי לא אפילו מבני חרי לא גבי כיון דליכא קנין וי"ל דאין הכי נמי אלא משום דרבינו לא נחית בחלוקה קמא לומר דגבי מבני חרי אלא דלא גבי ממשעבדי והך דינא דלא גבי ממשעבדי בכל גוונא הוי בין דאיכא קנין בין דליכא קנין לכן לא הזכירו רבינו ז"ל. זה דעת רבינו ז"ל. והטור ז"ל בסימן קצ"ט דערב היוצא לאחר חיתום שטרות בעי קנין וכתב כן בשם הרא"ה ז"ל וכתב עליו והכי מסתבר ומ"מ כתב שם גבי ערב דקודם חיתום וז"ל ואפילו שכתבו לפני חתימת העדים דוקא שכתב פלוני לוה מפלוני ופלוני ערב בוא"ו שאז חוזר על כל מה שלמעלה והקנין חוזר על הכל אבל אם כתב פלוני ערב בלא וא"ו אז הוא תחילת דבר ואינו חוזר על הקנין שלמעלה והוה ליה כערב בשטר בלא קנין ע"כ. משמע דאית ליה לטור ז"ל דערב קודם חיתום הוי בלא קנין כשלא כתב בוא"ו ומ"מ גבי מבני חרי ואע"ג דלאחר חיתום אי ליכא קנין אפילו מבני חרי לא גבי מ"מ כיון דהוי קודם חיתום מעלינן ליה דרגא זהו דעת הטור ז"ל ואפשר להסכים דברי רבינו ז"ל עם דבריו ולומר דבחלוקה קמא דפלוני ערב בלא וא"ו לא בעי קנין ואתי שפיר דלא הזכירו משום דס"ל כדברי הטור ז"ל דאפילו בלא קנין גבי מבני חרי משום דאית ליה עילוי' חד דרגא על ערב היוצא לאחר חיתום ומ"ש בחלוקה דופלוני ערב וקנו מידו הוא דבוק עם לשון שלמעלה והכי קאמר שהרי ערבו לוה עם הערב בשטר וכיון דערבו ודאי דקנו מידו של ערב דהוא"ו קאי אכל מאי דכתוב לעיל ולעיל כתוב קנין וא"כ ע"כ קנו מידו ואף על פי שלשון זה דחוק קצת מ"מ אתי שפיר דבחלוקה קמא לא הזכיר קנין ועוד דדבריו הם כדברי הטור ז"ל: