ראובן שמכר לשמעון וכו'. כתב ה"ה והוא על תנאי אם יוציאנה מידו. אין כוונת ה"ה לחלק דזה ערבות הוא על תנאי והוי כמו מ"ש אח"כ וכן הערב או קבלן שחייבו עצמן על תנאי וכו' אלא כוונתו לומר דאין כאן על אמונתו הלוהו ולשון זה שכתב הכי פירושו ה"ז כערב דעלמא דבעלמא הוי אסמכתא משום דלא נשתעבד אלא אם לא יפרע לו האחר וכן נמי כאן הוא על זה הדרך אלא דהטעם דבעלמא לא הוי אסמכתא משום דעל אמונתו הלוהו והכא הוי אסמכתא דהוא על תנאי ואין כאן טעמא דעל אמונתו הלוהו:
ואם קנו מידו שהוא ערב וכו'. הרב בית יוסף בח"מ סי' קל"ב פירש הטעם מפני שאין כאן אסמכתא דנתחייב לשלם כל עת שירצה ולי נראה לפי מה שאמר ה"ה ז"ל טעם אחר דמפני שכיון שקנו מידו על הדמים הרי ערבות זה על המעות היא ואפשר דהרב בית יוסף לא כתב אלא לפי מה שמפרש הטור דברי רבינו שהוא דלא כהרב המגיד ע"ש אלא שהביא דבריו על דברי ה"ה ועוד דאפילו לפי הטור אפשר לפרש הטעם דכתיבנא אע"פ שאינו מחוור כל כך ודו"ק: