כל הפירות שאכל הלוקח וכו'. לפי הנראה מדברי רבינו ז"ל שאפילו אינן צריכין לקרקע כלל ב"ח גובה מהם קשה ההיא סוגיא דפרק נערה (דף נ"א ע"א) דאמרינן שם כל העומד ליגזז כגזוז דמי. וקשה עוד מזאת דה"ה ז"ל כתב בפרק ראשון מהלכות מכירה דמכח ההיא סוגיא דנערה שנתפתתה פירש רבינו ז"ל דמ"ש בפרק שבועת הדיינים (דף מ"ג ע"א) דענבים העומדות ליבצר הרי הם כקרקע היינו דצריכים לקרקע דאי אינם צריכים לקרקע כלל ודאי דכבצורות דמיין מכח ההיא סוגיא דנערה וכן כתב בפ"ק מהלכות טוען דמשמע מכל זה דכשאינם צריכים כבצורות דמיין מכח ההיא סוגיא ואיך כתב כאן היפך מה שכתב שם והיפך הסוגיא דפ' נערה. וי"ל דרבינו סובר דלא אמרו כן בפ' נערה אלא לענין דנקראים מטלטלין כיון שאינם צריכים לקרקע והוו מטלטלי דיתמי דלא משתעבדי לב"ח אבל כאן אפילו שיהיו כמטלטלים כיון שהגיעו ליבצר מ"מ כיון דלא זכה בהם הלוקח גובה ב"ח מהם כיון שהם מחוברים לקרקע שלו ועדיין לא תלשן הלוקח דכשתלשם הרי זכה בהם אבל כל זמן שלא זכה בהם ראויים הם לב"ח מה שאין כן בפרק נערה דהתם דכיון שהם מטלטלין הם של יתומים ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ודוחק: