1
אסור לאדם להלוות מעותיו בלא עדים שעובר משום ולפני עור לא תתן מכשול וכו'. פירש"י ז"ל שעולה על לבו לכפור וא"ת א"כ אף אם ילונו בעדים עובר משום ולפני עור שהרי יטעון פרעתיו והמלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים וי"ל דמאי שכתב שעולה על רוחו לכפור לאו למימרא דברשע יעשה כן דאטו ברשיעי עסקינן אלא י"ל דחיישינן שאם לא ילוהו בעדים ישכח הדבר שהלוהו וישבע ולפי דעתו הוא אמת שהרי אינו נזכר אבל כשיש עדים אע"פ שלא יזכור על כרחו יפרע ולא ישבע וראיה לזה מגוף המעשה דאמר התם בגמרא כ"ש מר דטריד בגירסיה ולאו אדעתיה ע"כ: