מסדרין לבעל חוב וכו'. קשה דבגמרא אמרינן בפרק המקבל דמאן דאית ליה מסדרין דריש ואם מך הוא מערכך דאתא הוא לומר שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו ומאן דאית ליה אין מסדרין דריש הוא ולא בעל חובו וא"כ רבינו שפסק בהלכות ערכין דלא כרבי יהודה דאמר עד שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו אלא פסק כרבנן א"כ ע"כ דריש הוא ולא בעל חובו א"כ היה לו לפסוק דאין מסדרין וי"ל דכבר דחוהו התוס' ז"ל ראיה זו לר"ת ותירצו דאתא למאי דדרשינן בפרק שום היתומים הוא ולא אשתו ובניו שאין צריך ליתן ממון וכסות לאשתו ובניו והגמרא דאמר דאתא לדר"י דאמר עד שיהא במכותו וכו' ה"ה דהוה מצי למימר דאתא להא:
ומטה לישב עליה וכו'. בהלכות ערכין כתב רבינו ז"ל במקום מטה זו כסא לישב עליה והכל חדא מילתא היא:
מין אחד מרובה ומין אחד מועט. בהלכות ערכין כתב רבינו ז"ל היו לו מרובין ממין אחד ומועטין ממין אחר ומאי דנקט שם מועטים לאו דוקא דלא הוי אלא אחד דאילו היו ב' הרי נתנו לו מהם שנים אלא מועט קאמר ולא תידוק לישנא לומר דמועטין משמע תרתי: