מתני' עד שיפרש את השם. שיזכור את השם אבל אם לא הוציא השם מפיו אלא שמע שם יוצא מפי אחר יברכו פטור ואינו חייב עד שיברך השם בשם דכתיב ונוקב שם השם כו' בנקבו שם יומת להכי אהדרה לומר עד שיקוב השם בשם:
בכל יום. כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקות עדים:
דנין אותו בכינוי. כל אדם שמהפך דבר ומדבר כמי שמקלל ותולה באחר הרי כינוי בלשון חכמים ובלשון מקרא לא ידעתי אכנה:
יכה יוסי את יוסי. נקט הכי דארבע אותיות איכא בשם בן ד' אותיות דאינו חייב אלא בשם בן ד' אותיות והשם המברך בו לא בעינן שם המיוחד אלא סגי באחד מן השמות שאינן נמחקים בו כמו אלהים לכך נקט יוסי שעולה פ"ו כמנין אלהים:
נגמר הדין. ובאים ב"ד לומר חייב הוא לא היו יכולים להרגו על פי עדות זו ששמעו שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי:
אלא מוציאים את כל אדם בחוץ. דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים:
וקורעין. בגדיהם:
ולא מאחין. עולמות תפירה אלכסנדרית שאין הקריעה ניכרת אבל שאר תפירות מותר:
אף אני. שמעתי כמוהו ואינו צריך להזכיר ברכת השם בשם:
והשלישי אומר. אתיא כמ"ד מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת: