1
מתני' אימתי מביאים עמו חגיגה. עם הפסח בי"ד:
2
בזמן שהוא בא בחול ובטהרה. דאע"ג דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת וטומאה:
3
ובמועט. שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחילה כדי שיהא הפסח נאכל על השובע כדמפרש בגמ' במרובה. שהיתה החבורה מועטת ודי להן בפסח לבדו:
4
ובטומאה. שרוב ציבור טמאין:
5
אין מביאין עמו חגיגה. שחגיגת י"ד היא רשות:
6
מן הצאן ומן הבקר. משא"כ פסח שאינו בא אלא מן הכבשים ומן העזים: